3 תקציבים חדשים לדוניצה תקשורת
חברת יחסי הציבור דוניצה תקשורת של נחום דוניצה, חתמה על 3 הסכמים לניהול האיסטרטגיה התדמיתית והתקשורתית עם לקוחות חדשים מתחומי הטכנולוגיה – תחום התמחותה של החברה.
המדריך האולטימטיבי לסטארט-אפים לקידום-עצמי חסר בושה
עבור רוב הסטארט-אפים – ובמיוחד אלו שאינם ממומנים ומשאביהם דלים, יחסי ציבור הם מותרות שקשה לעמוד בהן. כתוצאה מכך, חברות רבות בוחרות ליחצ”ן את עצמן לבד. יחסי ציבור עצמאיים לא אמורים להוות אתגר בלתי אפשרי. ההוכחות – בהמשך.
שירות מעל לכל. המדריך לאיש יחסי הציבור
לא עובר שבוע בלי שאני מנהל שיחה עם חברות שנמצאות בהליכים של חיפוש משרד יחסי ציבור במקום זה הנוכחי שלהן. הם צריכים יותר נראות למותג. הם צריכים עובדים טובים יותר. המתחרים מקבלים יותר חשיפה והם רוצים לשמוע כיצד נוכל לשנות את התמונה. הם רוצים לדעת מה אנו נעשה אחרת. הם רוצים צוות שייקח את העניינים…
אז מה הסיפור שלכם?
אחד האתגרים החשובים בניהול עסק הוא הבידול מול המתחרים. הלקוחות של היום מוצפים במבצעים, פרסומות וחומרים שיווקיים ונראה שמספר העסקים שמתחרים על תשומת הלב של הצרכנים רק הולך וגדל.
יחסי ציבור. לדעת למה נכנסים, כי אחרת, טובעים…
מי מאיתנו לא שאלה את עצמה “מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?”. בטוח שרובכן לא עניתן לעצמכן “לעבוד כיחצ”נית”, והסיבה לכך ברורה. עבודה ביחסי ציבור היא לחוצה, כאוטית, אי אפשר לתחום בשעות עבודה סדירות, דורשת חלוקת קשב של אמא ל-10 ומצריכה כישורים רבים במקביל.
אחרי שהפחדתי אותכן לגבי עבודה ביחסי ציבור, ומי שעדיין נשארה לקרוא כנראה באמת שוקלת את זה, אז הנה 10 טיפים שיקלו עליכן לדעת: האם אני מתאימה לעבודה ביחסי ציבור?, או, איזה תכונות כדאי לאמץ, או לבוא עימן מהבית, אם רוצים להצליח במקצוע הכ תובעני הזה.
אז מה באמת עושים ביחסי ציבור?
פוסט חביב שפרסם הקולגה אריק הנסון מסוכנות ACH Communications, המשמש גם כבלוגר לעת מצוא, מעלה את השאלה הנצחית, אותה אמא שלי אף פעם לא הצליחה לפצח: מה לעזאזל אתה עושה שם במשרד יחסי הציבור שלך? איך אתה מעביר את הזמן, או ליתר דיוק, איך אתה ממלא את הזמן שלך? שאלה טובה. לא, באמת. שאלה ממש טובה. מסוג השאלות שמצריכות אותך לשבת לרגע ולנסות לכמת פעילויות שאתה בדרך כלל עושה על אוטומט.
טיפים ליצירת תכנים שווים באמת
כולנו הפכנו לצרכנים כבדים של תוכן כתוב. גם מי שמצהיר על עצמו ש”אני לא קורא בכלל” (ראה תחת ערך בני המתבגר), נחשף במהלך היום לאינספור מילים המופיעות בשלל צורות ומשלל מכשירים דיגיטליים, כמו גם בתצורות מודפסות מסורתיות יותר. ברוב המקרים התכנים הללו מיוצרים על ידי אנשים (כמוני למשל), שרוצים לקדם משהו. מוצרים, שירותים, מותגים, את עצמם, את החברות אותם הם מייצגים. חלק מהמידע והתכנים הללו אכן מחכימים, חלק משעשעים, מרחיבי אופקים, תורמים להתפתחות הקורא, אבל, כמה עצוב, יש הרבה יותר תכנים משמימים, מרגיזים, עלגים, מעורפלים, מאיימים, מבזים וסתמיים להחריד. אם אתם בעסקי כתיבת תכנים, וגם אם זה לא העסק שלכם, אבל, אתם מייצרים תכנים כתובים מדי פעם בפעם, כדאי לשים לב לכמה חוקי בסיס:
חמישה טיפים לכתיבת הודעה לעיתונות
אנחנו, כאנשי יחסי ציבור, עובדים יומם וליל עם כלי העבודה הנקרא – הודעות לעיתונות. באותה מידה שאנחנו עובדים עם כלי זה, אנשי התקשורת מקבלים מאות, אם לא אלפי, הודעות ביום ממגוון משרדי יחסי ציבור/ייעוץ תקשורתי/דוברים ומי לא, ובמגוון נושאים. אז מה עושה הודעה לעיתונות לאטרקטיבית יותר, ולכן פוטנציאלית זמינה יותר לפרסום?
עבודה ביח”צ – ממש לא בשבילך
בזמן האחרון יוצא לי לראיין הרבה מאוד אנשים לעבודה אצלנו במשרד. עם הזמן פיתחתי נוהל שדי הוכיח את עצמו (אם כי גם אני טועה לפעמים, עד כמה שזה נשמע לא אמין): אני מנסה לרפות את ידי המועמדים. אני מעריך שרק מי שבאמת רוצה לעבוד בתחום, לא יירתע כשאספר לו (ובעיקר לה) כמה קשה העבודה, כמה היא לא מתגמלת, כמה היא מעייפת. אני גם אומר להם שאם הם מאתרים מראש אצלם את אחד או יותר מהסימנים הבאים, אין להם מה לחפש ביחסי ציבור.