14 הטיפים שיסייעו לך לבחור סוכנות יחסי ציבור שתתאים לצרכיך

בחירת משרד יחסי ציבור היא משימה לא קלה. בכל זאת מדובר בגוף שיהווה ה’פרונט’ של העסק מול אמצעי התקשורת ומי שיסייע בעיצוב תדמיתכם בשוק

איך להיות ׳מומחה מדיה׳?

לקוחות מצפים שנהיה מומחי תקשורת. כן. זה אנחנו. ״מומחי תקשורת״. והדרך היחידה לעמוד בתואר המחייב הזה היא להתחבר בטבור לחדשות על בסיס שעתי ויומיומי.

אל תירק לבאר שאתה שותה ממנה

papers

יח”צנים לא יכולים לחיות בלי עיתונאים. עיתונאים – על הכתבים, העורכים והמפיקים – הם הלחם והחמאה של עבודת יחסי הציבור. לכן, חשוב לשמור על יחסים טובים עם העיתונאים הקשורים לתחום העיסוק היח”צני שלכם. יותר חשוב מכך, אסור להרגיז אותם ולפגוע ביחסי העבודה איתם ולכן ריכזנו 5 דברים שממש אבל ממש מעצבנים עיתונאים:

שלא יתעלמו מכם

כל מי שעובד מול בעלי מקצוע, לרבות יח”צנים שעובדים מול עיתונאים, מכירים את ההרגשה הזו אתם משקיעים את הנשמה לכתוב את ההודעה הכי טובה שאתם יכולים, בונים רשימת תפוצה תפורה למידות ההודעה, לוחצים סנד ו…

IMG_1630

בלוגר, חברם (החדש) הכי טוב של היח”צנים

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה לפיה הבלוגרים הופכים להיות חברם הטוב ביותר של היח”צנים. הם מהווים כר פוריה לפרסום ברשת, שבכלל תופס תאוצה ועובר את החשיפה שמקבלים מכלי התקשורת “המסורתיים”.

blog

בלוגר הוא חברו הטוב של היחצ”ן. יח”צ

בלוגרים הם למעשה אנשים שכותבים, כל אחד על תחום עניינו, והמובילים שבהם בנו לעצמם ישות אינטרנטית שסוחפת אחריה קהל קוראים אדוק. אנשים אלו, לרוב, פתוחים יותר לרעיונות יח”צ יצירתיים; אבל פה גם “הבעיה” כי בלוגרים בדרך כלל לא מסתפקים בלהעתיק הודעות לעיתונות.

יחסי ציבור. לדעת למה נכנסים, כי אחרת, טובעים…

מי מאיתנו לא שאלה את עצמה “מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?”. בטוח שרובכן לא עניתן לעצמכן “לעבוד כיחצ”נית”, והסיבה לכך ברורה. עבודה ביחסי ציבור היא לחוצה, כאוטית, אי אפשר לתחום בשעות עבודה סדירות, דורשת חלוקת קשב של אמא ל-10 ומצריכה כישורים רבים במקביל.

אחרי שהפחדתי אותכן לגבי עבודה ביחסי ציבור, ומי שעדיין נשארה לקרוא כנראה באמת שוקלת את זה, אז הנה 10 טיפים שיקלו עליכן לדעת: האם אני מתאימה לעבודה ביחסי ציבור?, או, איזה תכונות כדאי לאמץ, או לבוא עימן מהבית, אם רוצים להצליח במקצוע הכ תובעני הזה.

אז מה באמת עושים ביחסי ציבור?

פוסט חביב שפרסם הקולגה אריק הנסון מסוכנות ACH Communications, המשמש גם כבלוגר לעת מצוא, מעלה את השאלה הנצחית, אותה אמא שלי אף פעם לא הצליחה לפצח: מה לעזאזל אתה עושה שם במשרד יחסי הציבור שלך? איך אתה מעביר את הזמן, או ליתר דיוק, איך אתה ממלא את הזמן שלך? שאלה טובה. לא, באמת. שאלה ממש טובה. מסוג השאלות שמצריכות אותך לשבת לרגע ולנסות לכמת פעילויות שאתה בדרך כלל עושה על אוטומט.

טיפים ליצירת תכנים שווים באמת

כולנו הפכנו לצרכנים כבדים של תוכן כתוב. גם מי שמצהיר על עצמו ש”אני לא קורא בכלל” (ראה תחת ערך בני המתבגר), נחשף במהלך היום לאינספור מילים המופיעות בשלל צורות ומשלל מכשירים דיגיטליים, כמו גם בתצורות מודפסות מסורתיות יותר. ברוב המקרים התכנים הללו מיוצרים על ידי אנשים (כמוני למשל), שרוצים לקדם משהו. מוצרים, שירותים, מותגים, את עצמם, את החברות אותם הם מייצגים. חלק מהמידע והתכנים הללו אכן מחכימים, חלק משעשעים, מרחיבי אופקים, תורמים להתפתחות הקורא, אבל, כמה עצוב, יש הרבה יותר תכנים משמימים, מרגיזים, עלגים, מעורפלים, מאיימים, מבזים וסתמיים להחריד. אם אתם בעסקי כתיבת תכנים, וגם אם זה לא העסק שלכם, אבל, אתם מייצרים תכנים כתובים מדי פעם בפעם, כדאי לשים לב לכמה חוקי בסיס:

עבודה ביח”צ – ממש לא בשבילך

בזמן האחרון יוצא לי לראיין הרבה מאוד אנשים לעבודה אצלנו במשרד. עם הזמן פיתחתי נוהל שדי הוכיח את עצמו (אם כי גם אני טועה לפעמים, עד כמה שזה נשמע לא אמין): אני מנסה לרפות את ידי המועמדים. אני מעריך שרק מי שבאמת רוצה לעבוד בתחום, לא יירתע כשאספר לו (ובעיקר לה) כמה קשה העבודה, כמה היא לא מתגמלת, כמה היא מעייפת. אני גם אומר להם שאם הם מאתרים מראש אצלם את אחד או יותר מהסימנים הבאים, אין להם מה לחפש ביחסי ציבור.

אני לא סובל עיתונאים/אני לא סובל יחצ”נים

newspaper-donitza pr

אני לא סובל עיתונאים

אני לא סובל עיתונאים שלא מחזירים טלפונים. אני לא סובל עיתונאים שמנתקים לי בפנים. אני לא סובל עיתונאים שמתקשרים לקבל תגובה ב- 7 בבוקר כשאני בדרך לגן של הילד. אני לא סובל עיתונאים שמתקשרים לשאול אם קיבלנו איזה גאדג’ט חדש ולא שוכחים להשאיר כתובת למשלוח. אני לא סובל עיתונאים שלא משתמשים בדואר אלקטרוני. אני לא סובל עיתונאים שאחרי כל מייל ששולחים להם צריך להתקשר לוודא שהם זוכרים לפתוח את המייל שלהם. אני לא סובל עיתונאים שלא שולטים באנגלית. אני לא סובל עיתונאים שלא שולטים בעברית. אני לא סובל עיתונאים שמאחרים חצי שעה לראיון עם מנכ”ל חברה שהיתה יכולה,  בלי להרגיש, לקנות את העיתון בו הם עובדים. אני לא סובל עיתונאים ששמעו את שם המנכ”ל המרואיין 5 פעמים במהלך הראיון, קיבלו אותו בכתב עוד 5 פעמים ובסוף כותבים אותו עם טעות. אני לא סובל עיתונאים שלא סובלים יחצ”נים.