בלוגר, חברם (החדש) הכי טוב של היח”צנים

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה לפיה הבלוגרים הופכים להיות חברם הטוב ביותר של היח”צנים. הם מהווים כר פוריה לפרסום ברשת, שבכלל תופס תאוצה ועובר את החשיפה שמקבלים מכלי התקשורת “המסורתיים”.

blog

בלוגר הוא חברו הטוב של היחצ”ן. יח”צ

בלוגרים הם למעשה אנשים שכותבים, כל אחד על תחום עניינו, והמובילים שבהם בנו לעצמם ישות אינטרנטית שסוחפת אחריה קהל קוראים אדוק. אנשים אלו, לרוב, פתוחים יותר לרעיונות יח”צ יצירתיים; אבל פה גם “הבעיה” כי בלוגרים בדרך כלל לא מסתפקים בלהעתיק הודעות לעיתונות.

יחסי ציבור. לדעת למה נכנסים, כי אחרת, טובעים…

מי מאיתנו לא שאלה את עצמה “מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?”. בטוח שרובכן לא עניתן לעצמכן “לעבוד כיחצ”נית”, והסיבה לכך ברורה. עבודה ביחסי ציבור היא לחוצה, כאוטית, אי אפשר לתחום בשעות עבודה סדירות, דורשת חלוקת קשב של אמא ל-10 ומצריכה כישורים רבים במקביל.

אחרי שהפחדתי אותכן לגבי עבודה ביחסי ציבור, ומי שעדיין נשארה לקרוא כנראה באמת שוקלת את זה, אז הנה 10 טיפים שיקלו עליכן לדעת: האם אני מתאימה לעבודה ביחסי ציבור?, או, איזה תכונות כדאי לאמץ, או לבוא עימן מהבית, אם רוצים להצליח במקצוע הכ תובעני הזה.

בול, פגיעה

איך אתם יודעים שפעילות יחסי הציבור באינטרנט יעילה, שתוכנית היח”צ מוכוונת אמצעי התקשורת החברתיים אכן עובדת?

יחסי ציבור. מה עובד ומה לא?

אם אתה משרד יחסי ציבור, קל, כך נראה, להחזיק בגישה שיחסי ציבור נכשלים בגלל שהלקוח חסר סבלנות, בור, או סתם אהבל. לטובת אותם יחצ”נים, בודק הכותב, איך יכולה להיראות התמונה מצידו השני של המטבע  

מדיה חברתית ואלכוהול לא הולכים ביחד

כשוחר אינפוגרפיק מושבע, אני לא עומד בפני הצבעים, הפשטות ואו התחכום, של עבודות מוצלחות בתחום. כך גם עם הדוגמית הבאה, שממחישה מדוע מעורבות בפעילות מדיה חברתית, תחת השפעת אלכוהול לא ממש מומלצת. ותודה לחברים שלי ב-Addvocate על ההשקעה!

עבודה ביח”צ – ממש לא בשבילך

בזמן האחרון יוצא לי לראיין הרבה מאוד אנשים לעבודה אצלנו במשרד. עם הזמן פיתחתי נוהל שדי הוכיח את עצמו (אם כי גם אני טועה לפעמים, עד כמה שזה נשמע לא אמין): אני מנסה לרפות את ידי המועמדים. אני מעריך שרק מי שבאמת רוצה לעבוד בתחום, לא יירתע כשאספר לו (ובעיקר לה) כמה קשה העבודה, כמה היא לא מתגמלת, כמה היא מעייפת. אני גם אומר להם שאם הם מאתרים מראש אצלם את אחד או יותר מהסימנים הבאים, אין להם מה לחפש ביחסי ציבור.

אני לא סובל עיתונאים/אני לא סובל יחצ”נים

newspaper-donitza pr

אני לא סובל עיתונאים

אני לא סובל עיתונאים שלא מחזירים טלפונים. אני לא סובל עיתונאים שמנתקים לי בפנים. אני לא סובל עיתונאים שמתקשרים לקבל תגובה ב- 7 בבוקר כשאני בדרך לגן של הילד. אני לא סובל עיתונאים שמתקשרים לשאול אם קיבלנו איזה גאדג’ט חדש ולא שוכחים להשאיר כתובת למשלוח. אני לא סובל עיתונאים שלא משתמשים בדואר אלקטרוני. אני לא סובל עיתונאים שאחרי כל מייל ששולחים להם צריך להתקשר לוודא שהם זוכרים לפתוח את המייל שלהם. אני לא סובל עיתונאים שלא שולטים באנגלית. אני לא סובל עיתונאים שלא שולטים בעברית. אני לא סובל עיתונאים שמאחרים חצי שעה לראיון עם מנכ”ל חברה שהיתה יכולה,  בלי להרגיש, לקנות את העיתון בו הם עובדים. אני לא סובל עיתונאים ששמעו את שם המנכ”ל המרואיין 5 פעמים במהלך הראיון, קיבלו אותו בכתב עוד 5 פעמים ובסוף כותבים אותו עם טעות. אני לא סובל עיתונאים שלא סובלים יחצ”נים.

מקדימים ציוץ ל’מכה’

הסיפור הזה יישמע לכם מוכר. מוכר מאוד. בטוח שמעתם על מישהו שזה קרה לו, על חבר של חברה, או בת דודה מצד שלישי ששמעה מחבר. פירסמתם סטטוס בפייסבוק על הנופשון המיועד שלכם בהוואי וכשחזרתם: הבית ריק.

הזמן להתחיל קמפיין

לא מעט שואלים אותי מתי הזמן המתאים בשבוע להתחיל קמפיין מדיה חברתית. אכן שאלה קשה, שאני תמיד התחמקתי ממנה באלגנטיות מעודנת (או כך לפחות חשבתי) בתשובה: כשאתם תרגישו מוכנים. אבל, הנה לא עוד. הקץ לתהיות: חברת YesMail האמריקנית הריצה בחודשים האחרונים סקר מקיף שבחן מקרוב קמפיינים במדיה החברתית אצל מעל 20 מותגים צרכניים מובילים דוגמת אברקומבי, גאפ, רלף לורן, אמריקן איגל ואחרים, והתוצאות די ברורות. למשל? למשל, הזמן שהתגלה כיעיל ביותר להשקת קמפיין היה יום שלישי. הפסקה מתודית: איך בודקים את זה בדיוק? בודקים את מידת ההצלחה של הקמפיין עם אותו מונח קשה לתרגום “Engagement”, או מעורבות הקהל. כמה שה-Engagement גדול יותר – הקמפיין מוצלח יותר. יום שישי התגלה דווקא כיום הכי פחות מוצלח. בראיונות שנתן השבוע מיקל פישר, נשיא YesMail, הוא כבר סייג את הקביעה החד משמעית וציין שצריך לקחת בחשבון הרבה משתנים אחרים בקביעת היום, דוגמת התחשבות בנתונים דמוגרפיים, מצב התעשייה בכלל ומה קורה בראש של הלקוחות.