ניהול משברים בתקשורת חייב להתקדם לבינה מלאכותית
ההייטק הישראלי יוצא אל העולם
ההייטק הישראלי כמותג איכות בינ"ל: נתונים, מספרים וכמה תובנות על מה עומד מאחורי ההצלחות הגדולות של החברות הישראליות בחו"ל
מאת: קרן כהן
מי שחיפש תצוגת כח של הייטק ישראלי במיטבו, צריך היה לארוז את הטרולי ולקפוץ לבקר בתערוכת ה"מובייל וורלד" שנערכה לא מכבר בברצלונה. לתערוכה הגיעו יותר מ-100 סטארט-אפים ישראלים שהציגו את מרכולתם – טכנולוגיות, מוצרים ואפליקציות – על פני כ-500 מ"ר בפני כ-86 אלף מבקרים, בינהם חברות ענק מתחום התקשורת, מפעילות סלולר, ספקיות אינטרנט, מפעילי שירותי טלוויזיה, חברות מדיה ופרסום, ויצרניות מכשירים. "לחברות הישראליות נקבעו יותר מ-2,000 פגישות עם חברות מטרה מובילות", אמר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה שהקים את הביתן הישראלי יחד עם מכון היצוא.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר במזרח התיכון בפיתוח כלכלי ותעשייתי. בשני העשורים האחרונים, המשק הישראלי השתנה באופן קיצוני – מהתרחקות מענפי חקלאות ותעשייה מסורתית והפיכה למעצמת היי-טק. עם כל המגבלות שיש במשוואה בה מככבים אוכלוסייה קטנה, אי יציבות ביטחונית ואזור גיאוגרפי מוגבל, חברות ישראליות רבות מצליחות לפתח תעשיות היי-טק לשוק הבינלאומי – וכזו שניתן להתגאות בה. בין אם מדובר בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), בטחון פנים (שירותים ורכיבי בטיחות וביטחון), מטוסים וציוד בטחוני, אלקטרוניקה ובין אם בטכנולוגיות רפואיות ומוצרי ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות סביבתיות וטכנולוגיות אנרגיה מתחדשות, ישראל מפגינה מצויינות יוצאת דופן ומצליחה לייצר יתרונות תחרותיים בשוק הבינ"ל מול מדינות גדולות יותר ובעלות כלכלה מתקדמת יותר.
זינוק בעלייה
בשנת 2014 עלה היקף היצוא ממדינת ישראל ב-3.5% במונחים דולריים והסתכם ב-97 מיליארד דולר, הכוללים את יצוא הסחורות והשירותים ללא מכירת חברות הזנק. היקף היצוא הנובע ממכירות חברות סטארט-אפ ירד ב- 2014 באופן חד מכ- 2.4 מיליארד דולר בשנת 2013 לכ-340 מיליון דולר. מכאן שיצוא הסחורות והשירותים כולל מכירת חברות הזנק עלה בכ- 1.5% בלבד לעומת שנת 2013. לדברי רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא, על פי הערכות היחידה הכלכלית במכון היצוא, בשנת 2015 צפוי סך יצוא הסחורות והשירותים (ללא הזנק) לגדול בשיעור של כ-4.5%, ובשנת 2016 צפויה התאוששות נוספת של הייצוא הישראלי, שעל פי הערכה ראשונית צפוי לצמוח בשיעור של כ-6%.
לדברי ג'ס קולומבו, אנליסט בכיר בפורבס, כניסת ההון הרב לישראל, שהגיע לשיא של 7.22 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2013 ובשנת 2014, הוא הסיבה לכך שישראל הצליחה לשמר עודף בחשבון השוטף, למרות הגירעון המסחרי ההולך ותופח של המדינה בעשור האחרון. הכסף הזר שזרם לתוך ישראל תרם לעליה של כ- 23% בערכו של השקל מול הדולר האמריקאי. עם זאת, אומר קולומבו, היצרנים והיצואנים עדיין נתקלים בקשיים. כך למשל, ביוני 2014 קראו ראשי איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה לשרי הממשלה ולבנק ישראל לנקוט בצעדי חירום לריסון ההתחזקות של השקל ולבלום את המשך הירידה בשער הדולר. הטענות של תעשייני האלקטרוניקה והתוכנה, המייצגים כמחצית מהייצוא התעשייתי במדינת ישראל, התמקדו בצורך להגן על המטבע בעקבות השחיקה הנמשכת ברווח בשל ייסוף השקל. אתגרים נוספים איתם מתמודדים יצואנים ישראלים הינם, בין היתר, תקנות סחר, הגנות IPR, סטנדרטים טכניים מסוימים, אי ודאות רגולטורית, חסמים לא מכסיים ותקנות פיקוח על היצוא לארה"ב.
קולומבו מודאג מהתמונה שהוא רואה. "כיום ישנם מעל ל-4,800 סטארט-אפים בישראל. חברות זרות, כולל פייסבוק, גוגל, אפל, אינטל, IBM וסיסקו, שעודדו על ידי מחירי המניות המאמירים שלהן, רכשו חברות טכנולוגיה ישראליות וסטארט-אפים בשווי מצטבר של 14 מיליארד דולר מאז 2012. סך הרכישות הזרות של חברות ישראליות צמח ביותר מ-50% בשווי, מ-5.5 מיליארד ב-2012 ל-8.4 מיליארד ב-2013. אם יקרה פיצוץ של בועת ההיי-טק הישראלית, סביר שהיא תתרחש במקביל לפיצוץ בועת הטכנולוגיה ושוק המניות בארה"ב. ישראל כבר חוותה משבר בשוק היי-טק בסוף שנות ה-90, עם התפוצצות בועת הדוט.קום (ושילוב עם אירועי האינתיפאדה של ראשית שנות ה-2000)…"
ציונות שווה יצוא
על רקע הבעיות (והדאגות) עימן מתמודדת התעשייה והיצואנים הישראלים, שווה לבדוק מה בדיוק מאפשר את ההצלחה הישראלית בחו"ל. על פי ד"ר עמי אפלבום, נשיא KLA-Tencor ישראל, חברה שבשלושת אתריה, באזור התעשייה מגדל העמק, בקריית גת ובאזור התעשייתי ביוקנעם, פעילים מעל 500 עובדים בתחום השבבים, הגוף שהוא מנהל הוא הוכחה לכך שמדענים ומהנדסים מצטיינים, מהטובים ביותר שניתן למצא בעולם, מאפשרים ייצור ויצוא ישראלי איכותי בתחומי הטכנולוגיה, כשיצוא זה הינו הכרחי לא רק לתעשיית ההייטק הישראלית אלא לחברה הישראלית כולה. "בעשר השנים האחרונות KLA-Tencor ישראל תרמה מעל לשני מיליארד דולר לייצוא הישראלי", אומר ד"ר אפלבום. "הציונות היום, עברה לשלב שבו היכולות המדעיות והטכנולוגיות שלנו הם אלו שיאפשרו לחברה הישראלית לפתח תעשיה חזקה שתוביל לכלכלה חזקה ושתעניק רמת ביטחון גבוהה ותשאיר את המוחות הטובים ביותר בארץ. המאבק בעולם כיום הוא על חדשנות טכנולוגית ויישומה למוצרים בזמן הקצר ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר. הייצור והייצוא שלנו מהגליל מתחרה ומנצח טכנולוגיות שיצאו מעמק הסיליקון, קוריאה, יפן ואירופה וביצור בסין בהן פועלות החברות הגדולות והמובילות בעולם. בכל מכשיר טלפון נייד, מחשב ואייפד בעולם כלו ישנם רכיבים שבשלב זה או אחר בתהליך הייצור עברו על המכונות שפותחו ויוצרו בגליל. על מנת להגיע לרמת הייצוא הזו ועל מנת להמשיך אותה, נדרש הון אנושי מוכשר, מקצועי ובעל יכולת חדשנות מהטובים ביותר שניתן להשיג בעולם.״
ד"ר אפלבום. מנצחים טכנולוגיות מתחרות
במקרה של חברת רד, שנוסדה בשנת 1981, על ידי האחים יהודה וזהר זיסאפל, הסיפור דומה. למעלה מ- 13 מיליון ממוצרי החברה שווקו עד היום ובין לקוחותיה נמנים 150 חברות טלפוניה וספקי תקשורת בין-לאומיים. לדברי אוליק ברוידה, סמנכ״ל השיווק של רד, למרות התחרות עם אמריקאים ואירופאים שיש להם קרבה לשוק ועם סינים שיש להם יתרון של עלויות, היתרון הישראלי ברור. ואיך עושים זאת? מילת המפתח היא חדשנות, אומר ברוידה. "כך לדוגמה השקנו לא מכבר, בהשקה מסחרית – וראשונה בעולם – את פתרון ה-D-NFV שמאפשר לספקי שירותי תקשורת להשיג יתרון על המתחרים על ידי השקת שירותים מתקדמים במהירות, תוך כדי הקטנת עלויות ושיפור חווית הלקוח. "יש הערכה רבה בתעשייה למוצרים שלנו ולטכנולוגיה המתקדמת בה אנו עושים שימוש".
חונכים את מרכז רד החדש בנגב. דרור בין, מנכ"ל רד, רוביק דנילוביץ ויהודה זיסאפל
רק לאחרונה חנכה רד את "רד נגב", מרכז המו"פ החדש שלה בבבאר שבע. המרכז, שבהקמתו ישקיעו רד והמדען הראשי במשרד הכלכלה כ-110 מיליון שקלים (במהלך שלוש שנים), ישמש בעיקר למחקר ולפיתוח רשתות ניתנות לתכנות. ״ההצלחה שלנו היא פועל ישיר של החדשנות הטכנולוגית שלנו. לחברות ישראליות יש שני אתגרים עיקריים: הראשון, שהן לא קרובות גיאוגרפית לשוק כמו חברות אמריקאיות או אירופיות; והשני שהן לא ספקיות 'low cost' ביחס לחברות מהמזרח הרחוק. הדרך העיקרית להתגבר על מכשולים אלו היא בחדשנות, יצירתיות ולקיחת סיכונים. כך למשל אנחנו משפיעים באופן משמעותי ואקטיבי על גופי תקינה גדולים בתעשייה כאשר הטכנולוגיה החדשנית שלנו (המפותחת כאן בישראל) זוכה בפרסי תעשייה רבים".
לאן הולך הקניין הרוחני?
סקר שערכה המועצה הלאומית למו"פ במהלך 2014 בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה את המחיר שישראל משלמת לאחר שני עשורים של אקזיטים. חברות רב-לאומיות זרות הקימו ורכשו בישראל בעשור האחרון מאות מרכזי פיתוח וחברות מקומיות בבעלותן, המבצעות פרוייקטי מחקר ופיתוח בהיקף גדול. הסקר העניק מבט פנימי יותר על פעילות המו"פ הזרה: כ-67% ממרכזי הפיתוח הזרים נמצאים בבעלות החברות הרב-לאומיות ויצוא המו"פ של מרכזי מו"פ מסוג זה הסתכם בשנת 2011 ב-3.9 מיליארד דולר – כ-92% מסך יצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות, וזה מדאיג, אמר עם פרסום הדו"ח, פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למו"פ שהסביר כי הידע והקניין הרוחני שנוצרים בארץ מועברים לשימושן של חברות האם בחו"ל.
"למרות כמה נבואות אפוקליפטיות, תעשיית ההיי-טק והביומד הישראלית נהנתה ב-2014 משנה חלומית, למעשה השנה הטובה ביותר מאז שנות הבועה העליזות של תחילת המילניום", אומר, מתריע, אלי ציפורי, סגן העורך הראשי בגלובס. ציפורי מודה שלרוב הישראלים תעשיית ההייטק נראית מבחוץ מנותקת, בועתית וזרה לבעיות של שאר השכירים במשק. "איש כמובן אינו משלה את עצמו שאפשר להישען רק על תעשיות מוטות יצוא, אבל הרחבת הבסיס שלהן, בניית בסיסי ייצור פה, הן המפתח לחלק גדול מהבעיות של המשק הישראלי, שמתחילות בשכר ומסתיימות ברשתות ביטחון חברתיות לאלו שנותרו מאחור. מה שחשוב ביותר הוא איך מגדילים את העוגה, והגדלת העוגה תבוא אך ורק ממכירת יותר שירותים ומוצרים ישראליים בשווקים הבינלאומיים. הגדלת היצוא מייצרת משרות יותר איכותיות ומתגמלות, מייצרת מסים, הן ברמה התאגידית (בתנאי שלא מפריזים בהטבות המס) והן ברמת הפרט". לסיבור האוזן מביא ציפורי נתון מפתיע: "צ'ק פוינט, שזוכה לאי-אלו הטבות מס בישראל, מכוח החוק לעידוד השקעות הון, שילמה לקופת המדינה בארבע השנים האחרונות, כך על-פי הדוחות שלה, כ-2 מיליארד שקל, ממוצע של כחצי מיליארד שקל בשנה. תארו לכם 10-20 צ'ק פוינט כאלו בישראל, ודמיינו אילו הכנסות נוספות יהיו למדינה, וזה עוד בלי להביא בחשבון את המסים שמייצרים עובדי החברות הללו, שמרביתם שייכים לשניים-שלושת העשירונים העליונים".
עו"ד קרן כהן הינה VP & Business Development ב'דוניצה תקשורת', משרד יחסי ציבור המתמחה במגזרי הכלכלה והטכנולוגיה. www.donitza.co.il
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית, המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי או מסחרי.
אולי יעניין אותך גם...
