ניהול משברים בתקשורת חייב להתקדם לבינה מלאכותית
החקלאות של היום – מחר
מעבר למצוקה המקומית, הנקודתית, קשה ככל שתהיה, של "חקלאות ישראלית במאה ה-21", צריך לראות לפעמים את התמונה ה'גדולה': לאן הולך הענף שמאכיל את העולם? מה הכיוון, הטרנדים? הטכנולוגיות החדשות? והכי חשוב: איך עולם שהאוכלוסיה שלו גדלה בקצב מהיר, מתכוון להתמודד עם המחסור הצפוי במזון?
בימים בהם מאות חקלאים מרחבי הארץ צועדים בהפגנות מחאה כנגד ההתעלמות המתמשכת של ממשלת ישראל מהקשיים עימם מתמודדים החקלאים בארץ, קצת קשה לנסות ולהתבונן קדימה, אל עבר האופק. החקלאות בישראל חווה כיום משבר אומרים החקלאים. אזורים שכל פרנסתם מושתתת על חקלאות, נמצאים בסכנה מוחשית וחקלאים רבים איבדו את ביטחון הפרנסה בשל חוסר רווחיות, מיסים מיותרים ושחיקה במעמד החקלאי. המסר המופנה לחברי הממשלה שתקום הוא פשוט: חייבים לשמור על החקלאות.
לפי נתוני משרד החקלאות, מתחילת שנות ה- 90 חלה ירידה במספר החקלאים, עם זאת, תוך מעבר לחקלאות יעילה, מקצועית וגמישה. כמו כן, רבים מהחקלאים מפתחים את תיירות הכפר, לצד המשך עיסוק בחקלאות מסורתית. אם ישראל הייתה מעצמת חקלאות בימיה הראשונים, הרי שבשני העשורים האחרונים ירד משקל החקלאות בכלכלה מ- 2.7% ב-1991 ל- 1.7% בשנת 2011. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ערך התפוקה החלאית הישראלית בשנת 2013 עמד על כ- 30 מליארד ש"ח (גידולים צמחיים 18.0 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים 11.9 מיליארד ש"ח). הרכב התפוקה החקלאית נותר דומה לשנים קודמות ועמד על כ- 60% גידולים צמחיים (המורכבים בעיקר מענפי הירקות,תפו"א ומקשה ומטעים, ללא פרי הדר) ו- 40% בעלי חיים ותוצרתם (המורכבים בעיקר מבקר וצאן ועופות).
על פי נתוני משרד החקלאות, ישראל מספקת בתצרוכת עצמית את כל ביקוש הירקות, הפירות, החלב, הפטם והביצים. בנוסף לכך, היא מייבאת דגנים, בשר בקר, סוכר וחומרים יבשים נוספים. דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטקיה שסיכמה את שנת 2013 בחקלאות מראה כי מכלל ערך הייצור החקלאי 38% נמכרים לשוק המקומי, 35% לתעשייה, 18% לייצוא ו-9% לתוצרת ביניים. בגידולים הצמחיים 55% מערך התפוקה נמכרים לשוק המקומי, 30% ליצוא, 9% לתוצרת ביניים ו- 6% מסופקים לתעשייה. בענף בעלי החיים 79% מופנים לתעשייה, 13% לשוק המקומי, 8% לתוצרת ביניים ורק 1% לייצוא.
"החקלאות בישראל היא מקור לגאווה עולמית", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי, באחת ההפגנות. אך החקלאים המובילים אותה, צריכים להתעסק בהישרדות ועל עצם קיומם. אין ציונות ללא התיישבות ואין התיישבות ללא חקלאות."
ובכל זאת, כדאי וחשוב לעתים להביט מעבר למצוקה המקומית, הנקודתית, קשה ככל שתהיה. צריך לראות לפעמים את התמונה ה'גדולה'.
820 מיליון סובלים מתזונה לא מספקת
כשמדובר בחקלאות, הרי שהמספרים נגדנו. כלומר, נגד האנושות. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מעריך כי בכל זמן נתון יש בעולם קרוב ל-820 מיליון בני אדם, מרביתם במדינות המתפתחות, הסובלים מתזונה לא מספקת. יש כיום מעל 30 מדינות בהן צריכת המזון היומי היא פחות מ-2200 קילו-קלוריות לנפש ליום (במדינות המפותחות המספר כבר עלה מעל 3000 קילו-קלוריות. 80 מיליון בני אדם נוספים בממוצע לאוכלוסיית כדור הארץ מדי שנה ולמרות שהמספרים קטנים והולכים, זהו אינו מצב מעורר סימפטיה, במיוחד, שוב, אם אתה אחד מאלה שגדלים במדינות המתפתחות (באזור סהרה האפריקני מעריכים כי בין 2025-2030 יהיה גידול שנתי ממוצע של האוכלוסיה ב-2.1%) והמשמעות מבחינת כמות דגנים, לדוגמה, היא עד 2030 יהיה צורך בעוד מיליארד טון מעבר ל-1.9 מיליארד טון שנצרכים כיום…
לדברי ז'אק דיוף, מנכ"ל FAO, למרות הנתונים המדאיגים, העולם בכללותו מתקדם בהשגת מטרות דוגמת השמירה על המזון ואבטחתו. הבסיס לקביעה: העובדה שחלה עליה עם השנים בכמות המזון פר 'גולגולת', אבל, זו עליה איטית והיא אינה מחולקת שווה בעולם. "העולם עדיין עומד בפני איום משמעותי של רעב שיכול לפגוע במעל 80 מיליון בני אדם, בעיקר במדינות המתפתחות ובעיקר באפריקה", הוא מזהיר.
ז'אק דיוף, מנכ"ל FAO
ג'ים קארול, מהעתידנים המובילים בעולם כיום, אומר שעד שנת 2050, אם לא יקרה כל אסון בדרך, אוכלוסיית העולם תגדל ב-47% לרף של 8.9 מיליארד, מה שאומר שתפוקת החקלאות הגלובלית חייבת להכפיל עצמה. מתמטיקה פשוטה. זאת ועוד, בעשור הבא, מספר לא מבוטל, מעל מיליארד בני אדם, ייכנסו לקטגוריית "מעמד הביניים", עם רמות הכנסה שיאפשרו להם להוציא כסף, והרבה. בין המגמות הבולטות שתהיה להן השפעה על החקלאות, הוא מונה את סוגיית הפוסט הארווסט ו"בטיחות מזון", השקעות גלובליות בחקלאות, נושאי ה'קיימות' שמקבלים יותר ויותר תשומת לב וסוגיית איכות המזון. "אנו מגלים שיותר ויותר מדינות משנסות מותניים לאבטח את שרשרת אספקת המזון. נושא בטיחות המזון יהיה אחד האתגרים היותר גדולים של האוכלוסיה במאה הנוכחית, כשחוסרים במזון יביאו מחירים גבוהים יותר, אי יציבות פוליטית והגירה מסיבית". לדבריו, ה'יצרנים' החקלאיים חייבים להמשיך ולהתמקד על דרכים יעילות וטובות יותר לגידול מזון, כדי לעמוד בדרישות. "המדע מתקדם בקצב מטורף וחידושי מדע בלב החקלאות של המחר יספקו שיטות חדשות לשיפור יבול ושל בעלי חיים".
חקלאים שיתעדפו חדשנות כערך עליון – יצליחו, אומר קארול. וזה אומר לאמץ מתודולוגיות חדשות, מוצרים, שותפויות ורעיונות. "חדשנות חייבת להיות לא רק בשדה או ברפת, אלא גם באריזה ואצל הקמעונאים המשווקים. כדוגמה הוא מזכיר את חברת Chiquita banana האמריקנית שפיתחה חומר ציפוי מיוחד לפירות המכפיל את חיי המדף שלהם ואת חברת Naturepops, יצרנית סוכריות על מקל, שעוטפת את מוצריה באריזה ביולוגית מתכלה והמשלוח לקמעונאים נעשה באריזות מנייר ממוחזר עליהן דיו מבוסס מים ועמילן תירס… "לחדשנות הזו יש ותהיה השפעה משמעותית ביותר על תחום החקלאות". ובכלל, תחום האריזה, צופה קארול, שנשמע כמו משהו משעמם וחסר חשיבות, הולך לעבור לחזית. "אנו מדברים כאן על אריזות חכמות, כאלה שיכולות גם לתקשר עם הסביבה ועם האינטרנט ומאגרי מידע גדולים. כך, אנו נחזיק לא רק כלי אחסון או פתרון אחסון למזון, אלא נחזיק ביד טכנולוגיה מתקדמת וחכמה שתסייע לנו להשתמש במוצרים ותאפשר לנו לבחון סוגיות הכרוכות באיכות האוכל שנכנס לפה".
חקלאות גם קשורה באנרגיות החדשות והשחרור מהתלות בנפטובגז הטבעי. על פי משרד האנרגיה האמריקני דלק אלטרנטיבי יספק כ-5% מהתצרוכת עד 2020, עליה מאחוז אחד כיום. מקורות אלטרנטיביים לאנרגיה יכניסו מעל 1.2 מיליארד דולר לחקלאים האמריקנים שישימו מבטחם בהם (למשל, בתחנות רוח). באירופה מקווים שעד 2020, 20% ממקורות האנרגיה יסתמכו על ביו-דלק ומחלקת ה-Feed & Grain מעריכה כי דלקים נוזליים שהופקו מצמחים יכולו לספק 25% מיבוא הדלק של ארה"ב.
חקלאות למשקיעים
העיתון הכלכלי המוביל, האקונומיסט, פרסם כתבה נרחבת בה הוא חוזה את עתיד ההשקעות בחקלאות כ"פונטציאל עצום". ולכאן נכנסים משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקרנות מתמחות. חלקן רוכשות את קרקעות ומחכירות אותן לחקלאים; וחלקן רוכשות קרקעות זולות כמו קרקעות מרעה, ומשדרגות אותן למטעים. רק ב-20 השנים האחרונות, היוו הקרקעות החקלאיות השקעה נהדרת עם תשואות שנתיות של 12% בארה"ב, שכבר כינו השקעות אלה "זהב עם קופון".
ישנן 36 קרנות ממוקדות חקלאות, המנהלות נכסים בשווי 15 מיליארד דולר. לעומת זאת, 114 הקרנות המתמקדות בתשתיות מחזיקות נכסים בשווי 89 מיליארד דולר; ו- 473 קרנות ממוקדות נדל"ן מנהלות 163 מיליארד דולר, כך לפי חברת הנתונים הפיננסיים פרקין. המסקנה מנתונים אלה מתיישרת עם האמרה כי השקעה בחקלאות היא "פוטנציאל עצום".
עדיין, מרבית המשקיעים נרתעים מהסיכונים והמורכבויות של תחום החקלאות; הדורש הן ידע וניסיון רב עם האדמה, יחד עם הבנה של הקדמה הטכנולוגית. כמו כן, השקעה בחלקאות דורשת סבלנות. זו השקעה שלא רואים את הרווחים בה מיד, כשם ששיח לא גדל בין-ליל. "ארגונים בינלאומיים וחברות המזון הגדולות ממקדים את תשומת הלב העולמית על המחסור העתידי במזון' אבל מעטים מהם מוכנים להשקיע הון עצמי ומימון בפיתוח פרויקטים חקלאיים", אומר רועי בן ימי, נשיא חברת LR GROUP. "השקעות בחקלאות, במיוחד בשלב הראשוני כרוכות בסיכונים כלכליים ואחרים, יחד עם זאת יש דרכים רבות למזער סיכונים אלה באמצעות, תכנון וניהול נכון, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ושותפויות מתאימות עם ממשלה, סקטור פרטי ומוסדות בינלאומיים. מוצרי חקלאות מרכזיים שהעולם המערבי צורך, כמו אורז, קקאו וקפה מיוצרים ברובם במדינות המתפתחות בשיטות מיושנות ולא מגיעים לתפוקה גבוהה בגלל היעדר טכנולוגיה, הדרכה וניהול מתאים. גישתנו היא לקחת גידולים כאלה, ובאמצעות הידע והניסיון לשפר משמעותית את התפוקה, האיכות, והערך הכלכלי של הגידול והחקלאים כאחד."
השינוי הדמוגרפי
אחד השינויים היותר גדולים שיחזה תחום החקלאות הגלובלי, אומר העתידן קארול, קשור בכלל במהפיכות שקורות מסביב. "מדובר בדרך בה הרעיונות החדשים מתקבלים, כשכאן מדובר הן בטכנולוגיות תקשורת לסוגיהן והן בעיקר, בשינוי הבין-דורי, בעובדה שאת מקום החקלאים של פעם תופסים הדורות החדשים, הצעירים, מונעי האינטרנט והתקשורת הפתוחה בענן. שם השינוי הגדול שמניע את כל האחרים".
"האנושות בבעיה", אומר ג'ון פישר, מדען ב-The Nature Conservancy, המתמחה בחקלאות ברת קיימא. "אם עד 2050 נזדקק כולנו ל-70% יותר מזון מכיום, המשמעות היא תוספת של 34 מיליון קמ"ר שחסרים לשנו, שזהו בערך שטחה של כל אפריקה…". אבל, אומר פישר, מצד שני יש כיום תהליך של צמצום השטחים הנדרשים להפקת מזון. וזה סימן טוב, הוא אומר. "החקלאות המודרנית משתמשת בפחות קרקע וזו מגמה נמשכת, אבל, זו תופעה שמאפיינת רק מדינות מפותחות. בכל מקרה, המשימה של כולם, חקלאים וממשל, צריכה להיות אחת: הפחתה במשאבים הנכנסים לאדמה – מים, הדברה, דישון והפחתה משמעותית של תוצרים שליליים, דוגמת זיהום מים ואובדן קרקע". מבדיקות שנערכו באו"ם, צריכת המזון העולמית נמצאת בעליה. הממוצע כיום עומד על 3000 קילו-קלוריות לאדם ליום והמספרים צומחים מעלה. עם זאת, 6 אחוזים מאוכלוסיית העולם חיה כיום במדינות עם רמת צריכת מזון נמוכה ביותר (מתחת ל-2200 קילו-קלוריות).
פישר מעריך שאם לא נצליח כולנו לייצר עוד מזון בשטחי הגידול הקיימים ובמקביל להוריד את ההשקעהולצמצם למינימום את ההשפעות על הסביבה, לא יהיהמנוס מסיפוח שטחי חקלאות נוספים למשוואה, נתון שיפגע בקרקע לה תזדקק האנושות לטובת יישוב בבני אדם. "הנתונים בשטח מראים שבהחלט אפשר להעלות את אספקת המזון בלי להתרחב לשטחים חדשים, אבל, עדיין לא תמיד ממש ברור איזה נזק נגרם לסביבה ומה היה המחיר שהמגדלים שילמו ויותר מכך, איך העליה בייצור סייעה למלחמה ברעב. צריך לקחת בחשבון, כשמסתכלים על המספרים המפחידים של גידול האוכלוסין בעולם, שלחלק לא מבוטל מהאוכלוסיה החדשה יהיה גם כסף לקנות מזון", אומר דיוויד הולינראק, סגן נשיא לחקלאות בחברת באייר. "ומה קורה בחברות בהן יש גידול קבוע ב-GDP? הם רוצים בסופו של דבר לאכול ממש כמונו"…
פריצת הדרך של הגנומיקה
מגזין ה-Futurist רואה דווקא בגנומיקה (הידע הטכנולוגי של פעילות הגנים) את פריצת הדרך הטכנולוגית האפשרית שתשפיע על המגזר החקלאי בשנים הקרובות: "השימוש בגנומיקה מציע את היכולת לפתח זנים היכולים להתמודד עם שינויים סביבתיים ומזיקים. ננוטכנולוגיה, המדע העוסק בחומרים בגדלים שבין 0.1 ל-100 ננומטר, עם יישומים מעשיים דוגמת פיתוח הליכי עיבוד מזון חדשים, אריזות, חומרים משמרים וכד'. טכנולוגיות מחשבוניות שונות, דוגמת יישומי ענן ודומיהם". במגזין מציינים גם את תחום הביו-דלק כחשוב ביותר: "טכנולוגיה שתפחית את התלות בדלק מאובנים", את הרובוטיקה ובמיוחד בחיבור לחיישנים מהדור החדש ומערכות מכונה למכונה, שיפתרו את בעיית המחסור בכח עבודה לא יקר, הסתמכות על מערכות ענן ורשתות חכמות, חקלאות-מים, המספקת הזדמנויות לגידולי דגים ובעיקר במערכות סגורות, בשר מלאכותי ותחליפי בשר, שמעריכים כי ישגשגו במיוחד ב-15 השנים הבאות, ובעיקר אכילת חרקים וייעול שרשרת האספקה (כולל אריזה ותחבורה)".
לדברי העתידן תומאס פריי, אחד מהכוחות הבולטים בגוגל, המגמה שמניעה כיום חידושים רבים בחקלאות, נובעת מהרעיון הבסיסי שאוכל טוב יותריוצר אנשים טובים יותר וכי אספקה של מזון איכותי מובילה לאנשים בריאים, חזקים וחכמים יותר… "לי די ברור שעתיד המזון נמצא ב'אוכל החכם'. המדע, במובן הרחב ביותר, ייצור חיישנים שיגיבו בזמן אמת בגוף לכל שינוי שיקרה בו, מהזעה, דרך קצב לב ועד הליכי עיכול. המעקב הקבוע הזה יוביל בסופו של דבר לבחירת סוגי מזון בריאים יותר שיותאמו במדוייק לצרכים האישיים של כל אחד ואחת. כמובן שניתן גם לחשוב שהם יהיו מקושרים, בסופו של דבר, למערכת האספקה שתדאג לכך שמזון לא יילך לאיבוד בדרך. כל אחד יקנה ויאכל רק את מה שהוא באמת צריך", אומר פריי. "בבית של 2030 מערכות ניטור אישיות יערכו רשימת קניות מבוססת צרכים, ההזמנות יתבצעו אוטומטית, יגיעו אל הספק המקומי, שבתורו יימצא בקשר הדוק עם הספקים שלו ועם יצרני המזון. מעבר לכך, כמו שיש היום אינספור סוגי קפה ברשת סטארבקס, כך גם בעתיד ניתן יהיה להזמין אוכל באינספור וריאציות אישיות – המבורגר עם 13.2 אחוזי שומן ו-3.6 גרם סידן… והתהליך כולו יהיה שקוף לנו, הצרכנים. מהצד השני החיים של החקלאים יהיו קלים יותר. התהליכים יהיו הרבה יותר ממחושבים והתוצאות הרבה יותר מבוקרות – כולל תנאי הסביבה: אור, לחות, מים ורמות חמצן והכל בהתאם לשמירה על הטבע והסביבה. עד 2030 בתי הגידול, החוות, החממות, השדות יהיו מצויידים כולם בטכנולוגיה מתקדמת שיוכלו לייצר סוגי מאכל משולבי צמח/חי ואינספור סוגים אחרים של דברי מאכל המתאימים לכל טעם שהוא".
אחד הנושאים היותר חמים בתחום החקלאי, טוען פריי, טמון דווקא באימוץ שיטות מתקדמות לסביבות מבוקרות, כשהוא רואה בחקלאות האנכית את אחד הפתרונות היותר מוצלחים לעתיד החקלאות. "החקלאות האופקית של היום היא בזבזנית ביותר ולאיעילה ונתונה לשינויים חיצוניים. היום ויקר להקים ולנטר חממות, הפתרון מצוי בבניה לגובה – בחקלאות האנכית. על פי החזון שלי, המבנה החקלאי העתידי יהיה בנוי לגובה, כשחלקו מתחת לאדמה – מעין סילו צילינדרי רב קומות שמאפשר גידולים חקלאיים מסוגים שונים. הליכי הגידול יבוקרו וינוטרו על ידי מחשבים וזרועות רובוטיות שיטפחו את הגידולים וידאגו לקטיף ולמשלוח. אנרגיית שמש תיאגר ותיאסף והמיים ייספגו מהאוויר וימוחזרו. אני רואה מבני ענק כאלה קמים בכל תנאי מזג האוויר ואפילו במקומות הנידחים ביותר על כדור הארץ. ובני האדם? החקלאים של העתיד יעסקו באחד המקצועות היותר 'מקצועיים' של העתיד…".
מחקר וחידושים כמפתח להצלחה
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ההשקעה של השנים האחרונות במחקר בתחום החקלאות מניב כיום תוצאות וכי חקלאות מבוססת מדע תתפוס יותר ויותר שטח בעתיד הקרוב. "הצורך בהעלאת התפוקה בעתיד, תוך שמירה על המשאבים וצמצום הפגיעה בסביבה דורש המשך ההשקעה ומחקר אף יותר מורכב מאשר אי פעם בעבר. הוא חייב יהיה להתמקד ולשלב תחומים דוגמת חקר מולקולרי, ביוטכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה, אקולוגיה של מזיקים, חקר קרקע, מים ועוד שלל תחומים. סינרגיה תהיה מילת המפתח כאן. כמובן, שלתוך התמונה הזו תכנס התקשורת העכשווית וכל ההתקדמות שנעשית בטכנולוגיות המידע.
"הדור הבא של החקלאים לא יבוסס בבוץ במגפיים, התמונות של מאות חקלאים כפופים בשדות האורז הנצחיים המוצפים במים ייעלמו, וכל הגידולים החקלאיים יהיו ממוכנים באופן מלא – משתילה עד הקציר", אומר דובי רז, מנהל המחלקה החקלאית של נטפים, שיציגו בתערוכה. "הטרקטורים יצוידו במערכות ניווט GPS, וידעו לתת דיווחים מדויקים על העבודה שבוצעה; מרססים ומערכי דישון יידעו לתת כמות סלקטיבית על פי מצלמה הסורקת את השטח לפני הטרקטור; ובקיצור- מהפיכה שלמה".
לדברי עמי לוסטיג, מנכ"ל LR GROUP, הישגי הפיתוח החקלאי והכפרי והטכנולוגיות החקלאיות הבאים לידי ביטוי בהתיישבות החקלאית בישראל, יכולים לשנות את מצב החקלאות בעולם המתפתח, בהגדלה משמעותית של יצור ואספקת מזון המתבסס וצומח כעסק כלכלי מצליח. "כך לדוגמא, באפריקה, לחקלאי הממוצע כיום אין את האמצעים והידע להתפרנס מחקלאות בשל היעדר מערכת תמיכה שהופכת את פעילותו החקלאית לעסק.
פיתוח חקלאי וכפרי בתנאים אלה המספקים לחקלאים מערכות תומכות משולבות של ידע והדרכה, שירותי עיבוד ותשומות, מיון אריזה ושיווק, שכולן כחול-לבן, יאפשרו לחקלאי מיצוי יכולותיו האישיות וגורמי היצור העומדים לרשותו. מודלים אלה מוכיחים כי חקלאות יכולה להיות עסק מצוין, תוך בחינת סיכונים, השקעות וניהול נכון. הבסיס הקונצפטואלי של הפרויקטים שלנו בעולם משלבים חקלאים קטנים יחד עם משקיעים פרטיים גדולים כדי להקים חוות מסחריות ומערכות אגרו תעשייתיות לצד חוות משפחתיות.
היערכות זו, מספקות לחקלאי הקטן אותם שירותי הדרכה, תשומות יצור, קנייה ומכירה מרוכזים המשרתים את החוות המסחריות שלנו. בכך, החקלאים הקטנים משתלבים בשוק הכללי והופכים חלק משרשרת הערך של יצור מזון והביקוש לאספקת מזון איכותי במדינות המתפתחות ובשווקים הבינלאומיים בכלל."
לכולם ברור שמרבית החידושים יגיעו מהמדינות המפותחות ואת מרבית המאמצים צריך להפנות למדינות המתפתחות, שם נדרשים 3 כיווני מפתח: חיזוק היכולת של החקלאות להעלאה משמועתית של תפוקות יבולים, כמו גם שיפור הערכים התזונתיים של המזון, העלאה של בתפוקה בסביבות נזקקות החיות מחקלאות ושמירה על המשאבים השונים, תוך צמצום ההשפעה האנושית על הסביבה. מהנסיון עולה שחלק מהתשובה נמצא בתחום הביוטכנולוגיה (ובתנאי שינוהל כהלכה) ובגנומיקה – ולא לא מדברים על הנדסה גנטית…".
בדבר אחד, בטוח הדו"ח של האו"ם: יש צורך בהפעלת שיקול דעת לכל אורך הדרך באשר להפעלת "כלים", המגיעים מאזור הביוטכנולוגיה ולקחת תמיד בחשבון שיש בהחלט מצב שבחלק מהמקרים יש גם סיכונים נלווים, דומת זליגת חומרי הדברה למזון, פיתוח עמידות של מזיקים לחומרי ההדברה, אלרגיות בקרב בני אדם וכד'. רמת הסיכון שהחברה תיקח על עצמה תלויה, כמובן, בהעדפות החברתיות שלה, ובדרך בה היא רואה "סיכונים" מהם. "בחברות העשירות, עם מלאי המזון הבלתי מוגבל, לא ממש מוכנים לקחת סיכונים כדי לקבל מזון זול יותר. בחברות העניות יותר, החיות יותר באי ודאות, יש סיכוי רב יותר שגם יתייחסו יותר לסיכויים מאשר לסיכונים. צריך לקחת בחשבון שכדי למצוא פתרונות ברי קיימא, יש צורך לנהל קודם לכן דיון ציבורי פתוח שיספק את כל העובדות. נכון שלחברות המבוססות יש שליטה רבה יותר על הידע הטכנולוגי (כולל זכויות קניין לאותו ידע) וגם על אמצעי התקשורת שיכולים להשפיע על מהלך הדיון, אבל, חייבים לקיים אותו, ורצוי עם פיקוח עליון".
אולי יעניין אותך גם...
