שאל כל גורו תקשורת שיווקית והוא יגיד לך, שאם אתה מנהל ארגון, או עסק גדול, עליך לפתוח בלוג ארגוני. ומייד. זאת ועוד: יש ברשת ים של מידע על היתרונות שבבלוגים לארגון וכיצד עושים אותו נכון ומעט מאוד נתונים הבוחנים את עלויות הפקת הבלוג מול יתרונותיו, או נתונים המשווים את אפקטיביות הבלוגים מול שיטות מסורתיות יותר להשגת אותן המטרות.

 

בלוגים ארגוניים/עסקיים. האם יש באמת משהו מאחורי המגמה, או אי-המגמה? האם מאחורי הרעש התקשורתי, המלובה על ידי קומץ נלהב של בלוגרים, שמרביתם מגיע ממילא מעסקי התקשורת, יש מגמה אמיתית של אימוץ הכלי החדש (יחסית)?

 

בשביל מה יש חברים למקצוע (כן, גם בעסקי יחסי הציבור יש חברים, נא לא להיות מופתעים), אם לא כדי שהם יעשו בשבילך את העבודה השחורה ויבואו עם תשוהבות מהמוכן? וזה בדיוק מה שעשו בחברת יחסי הציבור (ואחת משותפותינו העסקיות) Lewis PR.

 

החבר'ה מ- Lewis בהנהגתו של מרק ואן דר וולף ההולנדי, יצאו לבדוק את הערך העסקי של הבלוגים, כשהם מסתמכים על שאלונים שהפיצו בקרב מומחים בינלאומיים לבלוגים ועל סקר שערכו בקרב 300 חברות מ- 10 מדינות.

 

התוצאות לא ממש הפתיעו אותי. מסתבר שרק פחות מ- 5 אחוזים מהחברות אוחזות בבלוג ארגוני, כשרק בארה"ב יש מעט התעוררות בתחום. בשאר המדינות, העושות שימוש בבלוגים הארגוניים הן בעיקר חברות העוסקות בתחומי השיווק, התקשורת, יחסי הציבור והמדיה החברתית. ממצאים נוספים: המכשולים בפני התפשטות התופעה במדינות אסיה הם בעיקר ההסתמכות הגדולה שם על אמצעי התקשורת המסורתיים ותרבות עסקית המקדשת את עשיית העסקים 'פנים אל פנים' (ולא לשכוח את הרגולציה הממשלתית). באירופה, המכשולים טמונים דווקא באי הוודאות לגבי היתרונות שבבלוגים והחשש מאימוץ טכנולוגיות חדשות.

 

בשורה הכמעט תחתונה: הבלוגים הארגוניים/העסקיים עדיין לא 'עשו' זאת. ה'עסק' לא תפס.

 

בין המסקנות העולות מהדו"ח:

– עסקים וארגונים שרוצים להתחיל בלוג, חייבים לקחת בחשבון שאו עושים זאת הכי טוב שאפשר, או לא עושים זאת בכלל. חצאי נסיונות הם בזבוז כסף.

– בלוג ארגוני טוב מחייב השקעה גדולה של זמן, כישורים וידע. בעוד שאת שני הראשונים ניתן לקנות בכסף, את השלישי אי אפשר. מה שאומר שחייבים מעורבות והשקעת זמן (של לפחות 5 שעות שבועיות) של מישהו מההנהלה הבכירה של הארגון.

– שכירת גורם חיצוני שיכתוב את הבלוג לא תמיד זולה יותר ובהחלט תשליך על איכותו של הבלוג. – כוחו העיקרי של בלוג ארגוני הוא ביכולת שלו לעורר שיחות של יחיד מול רבים, תוך השפעה על מגוון רחב של משקיעים ובעלי מניות.

– כשמדובר במטרות עסקיות בודדות ומוגדרות, דוגמת העלאת המורל בחברה, או רישות חברתי, הבלוגים אינם הפתרון.

– בלוגים ארגוניים משפיעים על שיווק, מכירות, קשרי לקוחות, משאבי אנוש ויחסי ציבור בארגון ולכן הגיוני שכל המחלקות, או החטיבות הללו בארגון, יתנו יד וכסף לטובת הצלחתו של הבלוג הארגוני.

 

ובשורה התחתונה: אם יש משהו שחברות זהירות למדו בעשור האחרון על אימוצן של טכנולוגיות חדשות (ובמיוחד כשלא ממש ברור מה העלויות הסופיות ומה היתרונות שבהן) זה לחשוב פעמיים לפני שקופצים ראש ומשקיעים כסף במה שנראה ממש, אבל, ממש 'קול'.

 

קל לחשב, אומרים החבר'ה של Lewis, מה יוצא לעסק מרכישת מדפסת חדשה שתייעל את הפקת הניירת. קשה לכמת את האימפקט של בלוג, מה גם שיש בלוגים ויש בלוגים. "כל החלטה", הם אומרים, "צריכה להתחיל בניתוח לעומק של היתרונות שסוגים שונים של בלוגים יביאו לארגון, כשלאחריו חייבים לבצע הערכה של הדרישות של כל סוג בלוג. לאחר שמחליטים איזה בלוג נדרש ואיזה אכן עונה על הצרכים צריך להפנות שאלה כלפי פנים המערכת: האם ניתן להשיג את התוצאות שאותן מצפים שבלוג ישיג באמצעים אחרים? מהן האלטרנטיבות?

 

ולבסוף, יש לקחת בחשבון את המשתנים השונים המעורבים בהפיכתו של בלוג למצליח – שחלקם בשליטה מלאה של המקים, אבל, חלקם אינו ניתן להשפעה".