לפני מספר שבועות התראיין (בעזרתנו האדיבה) מנהל המכירות של סנדיסק בישראל, בנושא הצלחתה של החברה לכבוש נתח שוק משמעותי מהיריבה, אפל, בזירת נגני האם.פי. במהלך השיחה הוא עשה תרגיל מפתיע. הוא לא שלף סקרים מוזמנים ולא טבלאות מכירה. כדי לסבר את אוזנה של המראיינת ולשכנע אותה בצדקת הדרך שלו, שלח המנהל את העיתונאית לשוטט ב… אתר השוואת המחירים זאפ. תבקשי מיון ע"פ פופולריות, הוא אמר לה. מתוך 10 הנגנים הראשונים ברשימה, 4 היו שלו. לא רע. עכשיו בואי ותבקשי מיון על פי מספר חנויות. 10 מתוך 10 המיקומים הראשונים נכבשו על ידי נגני הסנסה. ועכשיו תבדקי היכן נמצאת אפל. התמונה ברורה, אם נצא מנקודת הנחה, שכנראה היא גם נכונה, שאתר דוגמת זאפ משקף במידה מסויימת את הלכי הרוח בשוק.

ואם תהיתם מה קרה לפלופ הגדול של מיקרוסופט בתחום הנגנים, הזיון (ZUNE), בו השקיעה הענקית מרדמונד כספים רבים מכספי הפנסיה של ביל, שווה אולי להציץ באתר דוגמת eBay. שם אפשר לראות מה עלה בגורלה של ההרפתקה האומללה ואולי ללמוד משהו מכך. הצצה באתר המכירות הזה, כמו גם באתרי ה- YAD2 למיניהם, יכולים ללמד משהו לגבי היקף השוק הטכנולוגי, הביקוש וההבדל בין מחירי המדף של המוצר ביום השקתו למחירם המקוון, מספר חודשים מאוחר יותר.

ואז גם נפל אצלי האסימון. מה שמציעים אתרים דוגמת eBay וזאפ, זה בעצם כלי מחקרי נפלא ולא יקר בעליל. ולמה שלא נצליב עכשיו נתונים בנתונים? מחירים? כמויות זמינות לציבור הצרכנים? עבודה נכונה המגובה בכלים מתאימים יכולה לספק מידע יקר ערך המושג בהרבה מקרים בהשקעה גדולה. אם תוך חודשיים מיום ההשקה ירד מחירו של מוצר טכנולוגי (למשל, זיון), ב- 30 אחוז בממוצע, זה אומר משהו. על החברה שייצרה אותו, על השוק שלה, ובעיקר על המוצר עצמו.