כסף כסף בוא. מהפיכת הפינטק
אם מישהו מחפש כיום לשים את האצבע על התחומים היותר חמים בזירה הטכנולוגית, הרי שלהוציא את תחום הסייבר המבעבע ורותח, המבטים מופנים ללא ספק לפינטק – לתחום הטכנולוגיה הפיננסית, שם, מאות חברות הזנק צעירות מצליח לחולל שינויים משמעותיים בכל הקשור לאופן צריכת שירותים פיננסיים
הווילה שבפאתי הרצליה פיתוח, נראית לעוברים לידה כמו עוד בית מגורים פרטי ורחב מידות של מי ששפר עליהם גורלם. אבל, בשעת צהריים מוקדמת, כבר כשעוברים את השער בכניסה הראשית, נתקלים בקבוצת צעירים וצעירות שיושבים על ריהוט הגינה שבחוץ, מוקפים בצמחיה מטפסת ודנים בהתלהבות בפתרון טכנולוגי כלשהו, כשעל השולחן דוגמיות מזון ממסעדות האזור. בפנים, כבר ברור למבקר שהוא נקלע לסצינה שכאילו יצאה מהסדרה ״מסודרים״ ועוד שניה יצוצו מעבר לפינה אסי כהן ואסף הראל. ברוכים הבאים ל-Tipalti, אחת מחברות הסטארט-אפ המצליחות כיום בזירה הגלובאלית ומי שמייצגת היטב את הטרנד החדש ואת גל חברות הטכנולוגיה הפיננסית שמשנה את הדרך שבה משלמים עבור מוצרים, קונים מט"ח, לווים וחוסכים כסף ושולחים מזומנים. ובקיצור: ״פינטק״ – Financial Technology.
עיתון הוול סטריט, שנדרש לנושא לא מכבר, מציין כי הפינטק הפך לאחד המגזרים החמים של השנה, עם חברות סטארט-אפ שמושכות השקעות במיליארדי דולרים. בגולדמן זקס מעריכים, כי ענף הפינטק ההולך וגדל עשוי לרשום הכנסות בהיקף של 4.7 טריליון דולר ורווח של 470 מיליארד דולר, שייגרעו מחברות מסורתיות של שירותים פיננסיים ושטף הכסף הזורם לענף העלה גם את הערכות השווי של חברות הסטארט-אפ. ״כמה מהן – לרבות Funding Circle ו- TransferWise – הגיעו להערכות שווי של "חברות יוניקורן", עם מיליארד דולר או יותר״.
על פי ההערכה המתונה, היקף ההשקעה במיזמי טכנולוגיה פיננסית הגיע ברחבי העולם בשנת 2013 לסך של 3 מיליארד דולר כשעד 2018 התחזית כבר מדברת על השקעה של 18 מיליארד דולר.
מגזין התעשייה LTP שסקר את ההשקעות בתחום שנערכו בין ינואר 2010 ליוני 2015, הרבה יותר אופטימי בגישה. המגזין מעריך שסכום ההשקעה הכוללת בתעשייה עמד בשנים אלה על היקף של 49.7 מיליארד דולר. בראייה הגלובלית, אומר המגזין, ניתן לזהות כמה וכמה ״האבים״ טכנולוגיים, נקודות על פני הגלובוס, בהם צומחים ריכוזי חברות פינטק לוהטים. כך לדוגמה בארה״ב הושקעו בשנים אלה 31.6 מיליארד דולר, באנגליה הושקעו 5.4 מיליארד, בקנדה 761 מיליון ובישראל, היקף ההשקעה עמד על סך של 453 מיליון דולר.
פוטנציאל טכנולוגי ועסקי
ההתפתחויות הטכנולוגיות, יחד עם שינויים בהתנהגות הצרכנים, הביאו עימם להקמה של גל חברות בתחום הטכנולוגיה הפיננסית, שחלקן אף מצליח לחולל שינויים משמעותיים בכל הקשור לאופן צריכת שירותי בנקאות. גם הזירה היזמית עוברת שינוי בכל הקשור לתעשיית הפינטק. יותר ויותר יזמים מבינים את הפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי הגלום בתחום וכן את הצרכים והאתגרים של המוסדות הפיננסיים ברחבי העולם הוקמו מעל 12,000 סטארט-אפים בתחום הפיננסי, ואקסלרטורים ליזמויות פינטק קמים חדשות לבקרים. ב״שטח״, בישראל, צצות להן חברות פינטק כמו פיטריות לאחר הגשם: FeeX, ArtoPay, Fundtech ,OpTier, BillGuard אליהן הצטרפו לא מעט מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות דוגמת PayPal, BlueSnap, Fifty-One, AcCells, ZooZ, Payoneer, RSA, Trusteer, cVidya, ו-333.
היזם הסדרתי חן עמית ואיש ההון סיכון אורן זאב שעומדים מאחורי הקמת Tipalti, מודעים היטב לקסם שמהלכת על הזירה הישראלית המילה ״פינטק״. החברה שהקימו בשנת 2010 פיתחה את פלטפורמת ניהול התשלומים לספקים המנהלת את ׳מחזור חיי׳ התשלומים בפתרון ענן אחד, משלב קליטת הלקוח ורישומו, דרך תמיכה במגוון אמצעי תשלום, שיטות תשלום וסוגי מטבעות, סריקת ׳רשימות שחורות׳, זיהוי תרמיות, רגולצית מס, ניהול קליטת חשבוניות וכד'. היא מאפשרת ללקוחות, מותגי על דוגמת Eventbrite, GoDaddy, Vimeo, IronSource Matomy, Perion, GoPro, StartApp ואחרים מתחומי המסחר האלקטרוני, שירותי האון ליין, אפליקציות המובייל, רשתות פרסום וזירות מסחר שיתופיות מקוונות, לבצע אוטומציה מלאה של ניהול תהליכי התשלומים, דבר שבחברות רבות נעשה עד היום בצורה ידנית. החברה מעבדת כשני מיליארד דולר בשנה בלמעלה מ-190 מדינות ומנהלת מישראל ומארה"ב עבור לקוחותיה כחצי מיליון ספקים.
עמית. יש קסם למילה ״פינטק״
להערכת עמית כמה גורמים הביאו לעליית חברות הפינטק, בינהם המשבר הפיננסי, שפגע באמון בבנקים, עליית תחום מחשוב הענן (שהורידה את חסמי הכניסה לתחום), הגלובליזציה, התפשטות הסמארטפונים, שהכניסה דרכים חדשות לניהול תשלומים ועליית תחום ה"ביג דאטה". ״כיום כבר די ברור שהמהפיכה הדיגיטלית בשירותים הפיננסיים צוברת תאוצה מהירה. מה שמעניין הוא שהחידושים מגיעים לא מאנשי כספים ומומחי פיננסים אלא מאנשי הטכנולוגיה ומאנשים ששואפים לעשות שימוש בטכנולוגיה לטובת חוויות שימוש יעילות יותר… מה שעוד מעניין הוא שהבנקים הגדולים מבינים שהם חייבים להצטרף לחגיגה ולהשקיע או לשתף פעולה עם סטארטאפי הפינטק וכך ניתן לראות לא מעט תוכניות ייעודיות וחממות שהבנקים הגדולים מקימים ומצד שני רצון של הסטארטאפים להתחבר לבסיסי הלקוחות הענקיים של הבנקים. מגמה נוספת שמזהים היא בעובדה שחברות הטכנולוגיה שבתחום יכולות כיום, להתחרות גלובלית עם חברות מקומיות. העובדה שאנו יושבים בישראל אינה מחסום עבורינו״.
לדברי עמית, גל הפינטק מניע את ענקי התעשייה לאמץ חדשנות ולעודד אותה וגם כאן מתחילים לראות שינוי. ״בשנתיים האחרונות המודל היה שותפות/השקעה/רכישה/אינקובציה, אבל בחודשים האחרונים רואים שבבנקים נפלה החלטה להשקיע במהלכים של חדשנות פנימית״.
הבנקים הגדולים נכנסים לזירה
תחום הפינטק עמד במרכז תוכנית "יתרון יחסי" של משרד האוצר אותה יזם חיים שני, בתקופה בה שימש כמנכ"ל המשרד. כחלק מהתוכנית התחייב המשרד להשקיע מאה מיליון שקלים לאורך תקופה של חמש שנים במענקים לחברות פיננסים גלובליות שיפתחו מרכזי פיתוח בישראל.
בעקבות הפעלת התוכנית נפתחו בארץ שני מרכזי פיתוח, של בנק ברקליס ושל סיטי בנק. לצד פתיחת מרכזי הפיתוח החלו גם בנקים ישראלים לקדם השקעות בחברות פינטק (בנק הפועלים הקצה בזמנו קרן של 80 מיליון שקל לנושא ובנק לאומי הכריז על פתיחת מסלול לקידום חברות פינטק יחד עם תוכנית האצה. סיטי בנק לא פיגר והכריז אף הוא על יוזמה דומה עם הקמת תוכנית האצה ייעודית שתפעל כחלק ממרכז החדשנות של החברה.
בשלוש השנים האחרונות בנקים בעולם הקימו קרנות השקעה לתעשיית הפינטק בסך כולל של כמיליארד דולר״ אומר וקסלר. הבנקים המובילים בתחום זה הם BBVA, שהשקיע עד כה ב-13 סטארט-אפים ביניהם Personal Capital – אחד השחקנים המובילים בתחום ה-Robo Advising – וכן רכש את בנק Simple המציע חוויית בנקאות דיגיטלית. בדומה, Sberbank הרוסי, Santander הספרדי וכן HSBC ו-Citi הקימו קרנות השקעה של 100-200 מיליון דולר והפכו לשחקנים פעילים בתחום.
ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים אמר בראיון עיתונאי כי מבחינתו מדובר במהפכה – מחשבתית, תרבותית ועסקית. ״מיום ליום קצב השינוי הולך ומואץ, וכפועל יוצא מכך אנו נדרשים להיות נמרצים יותר, יעילים יותר וחדים יותר. הלקוחות שלנו דורשים מאיתנו יותר. הטכנולוגיה חייבת להיות חלק מאיתנו. אין זו ׳בנקאות דיגיטלית׳, אלא בנקאות בעולם דיגיטלי״. קינן מספר כי במסגרת תוכנית ה"פינטק" של הבנק הוא נפגש עם יותר מ-350 חברות. ״הטמענו טכנולוגיות של יותר מ-10 חברות, והשקענו בסטארט-אפים חדשים״.
על פי איגוד הבנקים, הרעיון בשיתוף הפעולה בין בנקים לתוכניות מאיצי הסטארט-אפים הוא שהחברות שנבחרות להשתתף במסלול נהנות ממעטפת ליווי עסקית וטכנולוגית רחבה, שכוללת בין השאר, ליווי צמוד של מומחי הפיתוח הטכנולוגי והעסקי בבנק ומומחים מחברות פינטק בישראל, אשר משמשים כמנטורים של אותן חברות. זה כולל גם הדרכה בתכנון תקציב, חיבור לנותני שירותים בתעשייה, הכנת תוכנית עסקית, שירותי ענן וחבילת שירותים נלווים, כגון שירותי חשבונאות, תמיכה משפטית וניהול משאבי אנוש. במקרים מסוימים, הבנקים מציעים לסטארט-אפים שנבחרים במסגרת התוכניות האלה הלוואה שניתנת להמרה למניות בסבב הגיוס הבא שמבצע הסטארט-אפ.
מהלך של מהפיכה
עולם הפיננסים נמצא בעיצומה של מהפכה. הטכנולוגיה כבר כאן, הפתיחות והבשלות הצרכנית כבר קיימת (ואותם פלחים באוכלוסיה שעדיין חוששים מבנקאות ופיננסים דיגיטליים מתקרבים לאט אבל בטוח למקום שבו הם מרגישים בטוחים יותר לצרוך את השירותים האלו). הרגולטורים דוגלים בחדשנות פיננסית, למרות האתגרים שהם מציבים בפני התעשייה, והסיבה שהם מאמינים בחדשנות הזו היא שהדיגיטליזציה של המוצרים הפיננסיים מייצרת אחידות, שקיפות ובעיקר – מעודדת תחרות.
הדור החדש של החברות, אותם סטארט-אפים שהמקור שלהם אינו פיננסי, זיהה צורך קיים, או את הבעיה בדרך שבה צרכנים מתנהלים עם הגופים הפיננסיים שלהם והחליט לערער על הסטטוס קוו ודרך טכנולוגיות חדשות להנגיש מוצרים פיננסים חדשניים, כאלו שמשבשים ואפילו מאיימים על המודלים המסורתיים. התוצאה: דמוקרטיזציה של מוצרים פיננסיים, עם קהלי יעד חדשים שבעבר לא היו בכלל על הרדאר של הגופים הפיננסיים. להערכת איגוד הבנקים,
את הפתרונות המעניינים מספקים מאות סטארט-אפים, שיוצרים תעשייה חדשה ורעבה. ״מגוון התחומים הוא רחב וחובק בתוכו כסף וירטואלי עם דגש על סביבת המחשוב הניידת (Mobile Payment), אבטחה, שיפור ביעילות של הטכנולוגיות, שיטות תשלום והלוואות, תוכנות לניהול פיננסי אישי, ניתוח נתונים בהיקפים גדולים, טכנולוגיות ופלטפורמות למסחר והשקעות, פתרונות לתחום הביטוח, בנקים וירטואליים ועוד״.
אחד הגופים הישראלים שהחליט ׳לרכוב׳ על הגל, הוא מיזם ראשון מסוגו בעולם, בשם Lighthouse, שמביא עימו מודל חדש של עידוד יזמות ויצירת סביבה תומכת בחדשנות. מדובר במרכז בן 1500 מ״ר שמוקם בימים אלה ברעננה, שכולו אקו-סיסטם אחד גדול, מקום שיאוכלס ביזמים ובסטארט-אפים, שיספק פעילות עניפה של תמיכה ויצירת שותפויות. אחד התחומים החמים שע להכוונת, הוא, איך לא, פינטק. ״כשהתחלנו לחשוב מאיזה תחומים אנו רוצים שיגיעו היזמים שיפעלו ב-Lighthouse, היה ברור לנו שפינטק הוא אחד הבולטים שבהם״, אומר עמוס טלמור, ומי שהוכרז לא פעם בעבר כ״סופר-אנג׳ל״ וכ״משקיע האידיאלי״.
טלמור. גם הסופר-אנג׳לים התגייסו
״היכולות העתידיות של סטארט-אפ בתחום הפינטק שיהיה אצלינו ב- Lighthouse innovation wearhouse גדולות יותר, מכיוון שאנו לא לוקחים אקוויטי ביום הראשון כמו במקומות אחרים, הסטארט-אפים בתחום הפינטק מקבלים את כל השירותים הבסיסיים, שיוכלו לסייע לו לצמוח ולהצליח מעל האחוזים הקיימים היום. בנוסף, אנחנו נאפשר את הקשרים לביצוע – POC (הוכחת יכולת) באמצעות התנסות ׳על רטוב׳ ובשלב מוקדם בגופים פיננסיים שמתאימים להם. יהיה זה רק טבעי שלכל הגורמים המעורבים במיזם ובליווי השוטף של הדיירים במתחם, יהיו קשרים עניפים ופעילות יומיומית בקהילת ההון סיכון הישראלית. התוצאה המתבקשת: חיבור ישיר של סיפורי ההצלחה שיקומו במתחם אל צמרת ההון סיכון הישראלית לטובת גיוס השקעות חכמות״.
לדברי אבי זאבי, שותף ומייסד של קרן ההון סיכון כרמל מקבוצת ויולה, שהקרן בניהולו מושקעת בלא מעט סטארט-אפים בתחום, ישראל נמצאת כיום חזק בתמונת הפינטק העולמי ונתפסת כמוקד של ידע וחדשנות בטכנולוגיות השירותים הפיננסיים. לדבריו, בישראל נצבר הרבה מאוד ידע בתחום, שיכול להוות בסיס לבניית חברות גדולות בתחומי הטכנולוגיה הפיננסית – מה גם שישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית ויש לה ניסיון רב בבניית חברות סטארט-אפ מוצלחות. "זו תעשייה מוצלחת מאוד, שהולכת ומתפתחת ומציעה טכנולוגיות רלוונטיות, עם יזמים ומנהלים שכבר צברו ניסיון והולכים לסיבובי יזמות והשקעה שניים. זה מוביל לכך שבנקים מהעולם פותחים כאן מרכזי פיתוח. העובדה שהבנקים בישראל מצטרפים למאיצים, שתומכים בחברות הזנק, מעידה על כך שמתפתח כאן אקו-סיסטם רציני ומקיף, שיוביל ליצירת עוד ועוד חברות בתחום".