זמן האוטו-טק ניישן
תקראו לטרנד איך שתרצו: ״מכוניות אוטונומיות״, ״מכוניות חכמות״, או ״מכוניות מחוברות״, בסוף תגיעו לאותו סיפור בסיס: יש כאן ענף טכנולוגי שהוא בצמיחה מטורפת, חברות טכנולוגיה, קטנות כגדולות, נכנסות לתחום וענקיות ההייטק הגלובליות, כולל כמה משקיעי על, כבר החליטו שמכאן, מישראל, תגיע הבשורה
אורח מהחלל שהיה נקלע לישראל בשנה אחרונה ומתיישב לקרוא את העיתונות הכלכלית מתוצרת כחול לבן, היה יוצא מהמהלך המתיש עם מסקנה ברורה אחת: ישראל, אותה סטארט-אפ ניישן, עשתה הסבה ל״אוטו-טק-ניישן״. תקראו לטרנד איך שתרצו: ״מכוניות אוטונומיות״, ״מכוניות חכמות״, או ״מכוניות מחוברות״, בסוף תגיעו לאותו סיפור בסיס: יש כאן ענף טכנולוגי שהוא בצמיחה מטורפת, חברות טכנולוגיה, קטנות כגדולות, נכנסות לתחום (כשחלקן זונחות תחומים דוגמת רפואה, ננו-טק ואופטיקה בצבעי ׳אפור׳ לטובת הזהב הנוצץ באופק) וענקיות ההייטק הגלובליות, כולל כמה משקיעי על, כבר החליטו שמכאן, מישראל, תגיע הבשורה. וכל זה, בלי להזכיר את מילת הקסם ״מובילאיי״…
שמות של חברות ישראליות, שטסו (או יותר נכון, נסעו), הרבה זמן מתחת לרדאר, צצים לא רק בעיתונות המקומית, אלא מככבים בעיתונות הכלכלית הזרה. כך, לדוגמה, בכתבה מפרגנת של CNBC נזרקו לחלל האוויר שמות דוגמת קורטיקה, המפתחת טכנולוגיה לפיענוח "ראיית מכונה" בכלי רכב אוטונומיים, ואייר אימג׳ינג שבאה מהרפואה וכעת מביאה לשוק חיישנים הפועלים בכל תנאי מזג אוויר ומספקים ׳ראייה׳ של 360 מעלות, ארב רובוטיקס, שמפתחת טכנולוגיית רדאר לזיהוי מכשולים רחוקים וקוגנטה, שפיתחה סימולטור לנהיגה מבוסס ענן המיועד למכוניות אוטונומיות. בשורה התחתונה: כיום פעילים בישראל יותר מ–1,000 יזמים וכ–150 חברות הזנק שמקדישים ימים כלילות לתחום הרכב.
ואחרי הכותרות נוהרים לישראל גם השמות הכבדים שמריחים את ה׳דם׳ ולכולם יש את אותה מנטרה: ״הביאו לנו חברות ישראליות בתחום הרכב ואנו כבר נעשה את השאר…״. חברת השבביםNXP , מחזיקה בחלק לא מבוטל של שוק רכיבי האלקטרוניקה לרכב, כבר נתנה הצהרת כוונות על כוונותיה להשקיע ואולי אף לרכוש חברות ישראליות, סייפס נמכרה לפורד, מרכז פיתוח טכנולוגיות מתקדמות הוקם על ידי ג'נרל מוטורס בהרצליה, יונדאי מוטורס שלחה נציגים, ובין אלה שכבר השקיעו בטכנולוגיית רכב ישראלית אפשר למצוא שמות דוגמת טויוטה, פולקסוואגן שהשקיעה בגט, הקרנות ת׳רד פוינט ופלאנטיר, שהשקיעו באוריקס, המפתחת מערכות מבוססות לייזר לזיהוי וגילוי מרחק, דלפי הבריטית (שכבר עבדה בעבר עם מובילאיי) השקיעה באינווויז, שפיתחה חיישן לידאר המספק בזמן אמת תמונה של סביבת הרכב, באוטונומו שפיתחה טכנולוגיה לתקשורת בין יצרניות רכב ובואלנס, המפתחת שבבים לרכב וכמובן אתHARMAN (שמשתייכת כיום לסמסונג אלקטרוניקס) שרכשה כבר בעבר ושילבה עמוק בפעילותה את איי-און-רוד, מתחום ההתרעות בדרך, רד-בנד, שמאפשרת לחבר את המכוניות של היום לענן וחברת הסייבר לרכב, טאוורסק.
חברת הייעוץ PWC העריכה לא מכבר שהיקף הרכישות, המיזוגים וההשקעות של תעשיית הרכב במהלך 2017 יהיה כ-57 מיליארד דולר, פי 3 בערך מהיקפו לפני חמש שנים.
המספרים הגדולים נמצאים כיום בתחום הרכב האוטונומי, אותו אחד שישוטט בדרכים ללא נהג בשר ודם. על פי תחזיות האנליסטים של בוסטון קונסלטינג, השוק יגיע ב-2025 לשווי של 42 מיליארד דולר וההיקף הכספי של שוק החיישנים לרכב חכם יחצה את רף 40 מיליארד הדולר עד 2023 ויצמח בשנים הקרובות בקצב שנתי דו ספרתי. אולם, עד אז, הבאזוורדס החמים מתמקדים בזירת הפתרונות לתחבורה שיתופית והרכב המחובר – שללא ספק – גם בהן יש טביעות אצבע ישראליות בולטות והתמחויות הנקשרות במצע החמים שסיפקה במשך שנים התעשייה הבטחונית, שהכשירה כח אדם איכותי לתחום ופיתחה באדיקות רבה מומחים בעלי שם בתחומים המשיקים לטכנולוגיות רכב (לייזרים, הגנת סייבר, תקשורת בין מכונות, חישה מרחוק ואלקטרו-אופטיקה).
״יש ללא ספק ההתעניינות מתמשכת של משקיעים מהשורה הראשונה ושל השמות המובילים בתעשיית הרכב במה שקורה בישראל בתחום הרכב החכם/מקושר/אוטונומי״, אומר אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל. ״יש כאלה שיגידו כי מדובר ב׳ספחי׳ ההדף והרעש הגדול שיצרה עסקת אינטל ומובילאיי, אבל, כמי שמגיע מה׳שטח׳, אני יכול לומר שמדובר בפעילות ׳אמיתית׳ שהפכה את ישראל למרכז טכנולוגי מוביל בעולם כיום בכל מה שקשור בטכנולוגיות לרכב״.
בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל. צלם: סיון פרג׳.
המהפיכה הגדולה באמת, כך מעריך בצלאלי קורית דווקא אצל יצרני הרכב הגדולים ובתפיסה שלהם. ״בכל החברות הללו אתה רואה כיום מגמה ברורה: להפוך לסק של תוכנה וטכנולוגיה. הם מבינים כיום שהטכנולוגיה ובמיוחד התוכנה, הם אלה שיהיו אחראים על חויית המשתמש. קח למשל את טסלה. העובדה שהם מעולם לא בנו מכונית קודם לכן לא היתה עקב אכילס שלהם, אלא דווקא יתרון גדול. אנשים משתמשים בטכנולוגיה בבית ובדרכים וחברו תהתוכנה מנסות להמשיך את המגמה גם במכוניות, כשהן מבינות את הפוטנציאל האדיר שבשוק הזה״.
בצלאלי מעריך שגם מודל השימוש במכוניות הולך ומשתנה. ״בעתיד בו אנשים לא ינהגו בעצמם, יעלו שאלות דוגמת מי באמת בעלי המכונית, איך המכונית תדבר עם הסביבה העירונית והאפשרויות של מכירת תכנים, או שירותים נוספים לשוהים ברכב, שלא יהיו עסוקים בנהיגה, הן בהחלט מבטיחות. מדוע שיצרן הרכב לא ינסה למכור לנוסעיים שירותי איתור חניה? זהו תחום נוסף שאנו בוחנים כיום. ועוד נקודה מעניינת בהקשר הזה: כבר כיום יש ברכבים 70-100 מחשבים מסוגים שונים ועוד אינספור חיישנים שמחר גם ידברו האחד עם השני ועם הענן שבחוץ. המידע ששייצרו החיישנים הללו הוא יקר ערך לא רק ליצרנייות אלא לאינספור חברות מסחריות אחרות שירצו לדעת איך מתנהגים הצרכנים החדשים ומה אפשר להציע להם. מדוע שלא נאפשר, לדוגמה, לחברות ביטוח להבין האם הבן הצעיר שלך, שעכשיו עבר טסט, נוהג בטוח כך שהן תוכלנה להוזיל לך את הביטוח המאוד יקר לנהג צעיר? ומדוע, על בסיס חיישנים אחרים, לא לקבל הנחיה לגשת למוסך להחליף צמיגים לקראת החורף״?
לכל אורך המסלול, אומר בצלאלי, חייבים לזכור שלא ׳להעמיס׳ יותר מדי על הנוסעים החדשים. לא להלחיץ אותם. לא לסבך להם את החיים. ״חייבים לשמור כל הזמן על המשתמש במרכז. לתת להם חוייה נעימה של שימוש״.
מה עושים עם נושא האבטחה שכולם מדברים עליו?
״בעבר היצרנים חשבו על נושא האבטחה במונחים מכניים, כיום במער לקישוריות מקצה לקצה, אבטחת הסייבר היא נושא סופר חשוב. יש כאן רשתות תקשורת שמעורבות וענן וגופים מצד שלישי שצריך לקחת בחשבון. צריך לוודא שכל האקו-סיסטמה מאובטחת כמו שצריך. חלק מהתפקיד שלנו הוא להביא את הידע של אבטחת הסייבר וסוגיות הכרוכות ב-IoT ללקוחות מתעשיית הרכב ולוודא שיפנימו אותו. למשל, מכונית חייבת להבין שהיא ׳מכונית׳… אם היא מקבלת הנחיות מגורם חיצוני היא צריכה להבין מתי הבקשות לא חוקיות, או לדעת לנתק את הקשר במקרה הצורך״.
איזה התפתחות מעניינת אתה רואה לדוגמה בתחום האינפוטיינמנט (מערכות בידור ומידע) לרכב בשנים הקרובות?
״אנו על סיפה של מהפיכה בתחום, שנובעת מהדיגיטציה של האלקטרוניקה שיושבת בכל המכוניות שלנו ומההתקדמות בתחום הנהיגה האוטונומית. ככל שיש דיגיטציה של תכנים הזורמים לרכב ממקורות חיצוניים, התקשורת של המכונית עם העולם והקישוריות של הרכב לענן, נעשים יותר ויותר הכרחיים, והם מאפשרים לשלוח לנוסעים או לנהג תכנים מותאמים אישית, עדכניים ובזמן אמת. אם ניקח בחשבון שבעתיד לא ממש ננהג ברכב, אלא רק נתנייד בו ממקום למקום, הרי שלתחום ה׳אינפוטיינמנט׳ ברכב צפוי פריחה. כיום המערכות הללו מעבירות לנו אפליקציות לניווט ומפות, עוזרים דיגיטליים אישיים, או שירותים מקושרים שאינם קשורים ישירות בבטיחות, אבל הביקוש ליכולות דוגמת Advanced Driver Assist Safety (ADAS) יצמחו בקצה מהיר במקביל לחדירה של הנהיגה האוטונומית.
אני גם צופה פריחה של תחומי עוזרים קוליים ותכנים יותר מותאמים אישית לשוהים ברכב. משתמשים רוצים להיות מחוברים כל הזמן, בכל מקום – כולל במכונית שלהם ולשמור על ההנאה מחויית המשתמש. מחקר של מקינזי בסין גילה למשל ששישים אחוז מהמשיבים יהיו מוכנים להחליף את מותג הרכב האהוד עליהם ובתנאי שיקבלו קישוריות טובה יותר… סקר אחר של BITCOM מגלה ש-81 אחוז מהנשאלים מאמין שרכבים מקושרים יהיו חלק משמעותי מהחלטת הרכישה של רכב. אני מאמין שהפתרון יצטרך לכלול אינטגרציה מלאה בין המכשירים החכמים של השוהים ברכב להין הרכב, תוך צמצום מורכבות השימוש. נראה לי שהדרך בה נקבל ונשמור על אינטראקציה עם כל המידע החדש שיזרום אלינו, תצטרך לבוא לידי ביטוי, אולי, בהקרנה מלאה על השמשה הקדמית. בינתים, אצלנו ב-HARMAN עובדים על פיתוח חויית ״תא הטייס״ שתתן לנוסעים את כל המידע בהקרנה ישירה על השמשה הקדמית, מה שמכונה אצלנו מערכת heads-up driving . מערכת כזו תזרים לנהג או לנוסעים מידע גם מאפליקציות מובייל וגם נתונים שתספק המכונית עצמה. המערכת שעושה שימוש במציאות רבודה, תספק הקרנה קדמית של כל המידע ובלי להפריע ולהסיט את תשומת הלב מהכביש. בכל מקרה, ברור לנו שטרנד ריבוי המסכים רק יצמח יותר.
מעבר למכונית עצמה, הגידול בקישוריות ובאוטונומיות של המכונית יהווה בסיס למודלים עסקיים חדשים ולהזדמנויות עסקיות חדשות. אני צופה צמיחה במספר האפליקציות לנהיגה ויצרניות רכבים שיניבו הנסות משירותים מתמשכים, מעבר לקניית המכונית עצמה״.
כפתורים, מתגים, מסכי מגע או שימוש בקול ברכבים של העתיד?
״סביר שכפתורים ומתגים יהיו איתנו לעוד זמן רב, אבל, כבר כיום אצלנו ואצל שחקנים מובילים אחרים, מחפשים את מה שאנו מכנים ׳חויית תא הטייס הדיגיטלי׳. מעבר למסכים דיגיטליים ושאר ציוד לצפייה בדרך בתלת מימד, סביר מאוד שהממשק יהיה בחלקו הגדול קולי. במקום לחיצה על כפתור – הנחיה קולית. כאן נגייס למשימה טכנולוגיות דוגמת natural language understanding NLU ו-automated speech recognition ASR , כך שהתקשורת בין אדם למכונה תהיה מדוייקת. יש לנו שיתוף פעולה בתחום עם שותפים דוגמת IBM Watson, Microsoft Cortana ו-Amazon Alexa , כדי להגיע לתוצאות המקוות״.