טכנולוגיה

“The great irony of the Start-Up Nation story is that Israel has transformed the challenges it has faced into assets that form   the cornerstones of its culture of innovation. Adversity of all kinds, such as being under attack, small, isolated, and lacking   resources, have forced Israelis to be resourceful, to do more with less, to innovate, and to be global from day one. The fact that Israel specializes in adversity is most dramatically seen in downturns.”

"Dan Senor and Saul Singer, Author of "The Startup Nation

בעידן החדש גדלה מאד חשיבות הידע הטכנולוגי. יש הטוענים שהידע הופך בעצמו לגורם ייצור אשר יכול להוות תחליף חלקי לגורמי הייצור האחרים. תעשיות ההיי-טק מתמחות בתחום זה, ועניינן בפעילות שיש בה משקל דומיננטי לידע ולמחקר. ניתן להגדיר את תעשיות ההיי-טק כ"תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה". הגדרה זו מכלילה תעשיות רבות במספר גדול של ענפים (כשאצלנו בדוניצה, אנו מתמחים בליווי תקשורתי של חברות מכל התחומים והמגזרים).

בעולם המפותח ההיי-טק הולך וכובש מקום מרכזי בהיקף הפעילות הכלכלית, והענף המוביל בתעשיות ההיי-טק הוא ענף המחשבים – חומרה ותוכנה. אחד ההיבטים הבולטים ביותר של ההיי-טק הוא השפעתו על שוקי ההון בעולם. התפתחות תעשיות אלו הביאה להיווצרות הגיאות הארוכה והמשמעותית ביותר בשוקי המניות בעולם ולשינוי באופן בו חברות מתומחרות. כתוצאה מכך התרחבה מאד החזקת מניות בקרב הציבור. בארה"ב משקל מוצרי ההיי-טק בכלל השקעות ההון בענפי המשק עולה על 50%. ההשקעות בציוד היי-טק שוות בארה"ב ל- 6% מן התוצר. הן מסתכמות בכ-550 מיליארד דולר לשנה, מהם כ-250 מיליארד דולר במחשבים. תעשיות ההיי-טק תורמות כ- 30% מהצמיחה בארה"ב, כ- 1.5% מתוך כ- 5%.

מדינת ישראל היא אחת ממעצמות ההיי-טק בעולם. The Startup Ecosystem Report של Startup Genome קובע בבירור רב:"As a country, Israel may be only 60 years old and have a population of around 7 million but it has the highest density of tech

startups in the world. In 2009, 63 Israeli companies were listed on the tech-orientated NASDAQ – which is more than Europe, Japan, Korea, India, and China combined. Almost every major tech company today has some kind of subsidiary in Israel, including Intel, Microsoft, Google and Cisco to name just a few. Consequently, 39% of Israeli high-tech employees work in the

R&D departments of multinational companies."

מגזין wired דירג את ישראל במקום הרביעי בין מרכזי ההיי-טק בעולם. מבין מרכזי ההיי-טק בעולם רק עמק הסיליקון בארה"ב קיבל דירוג מובהק גבוה יותר.

בשני העשורים האחרונים קיבלו תעשיות ההיי-טק דחיפה גדולה ומשמעותית משלושה מקורות. הראשון; באמצע שנות השמונים נפלטו עובדים מיומנים מהתעשיות הביטחוניות שנקלעו לקשיים לשוק האזרחי. לדוגמה סגירת פרוייקט ה"לביא" (מטוס הקרב המתוכנן של ישראל) שחררה עובדים מקצועיים רבים. המקור השני; גל העלייה ממדינות ברה"מ לשעבר בראשית שנות התשעים שהביא עמו עובדים וחוקרים מיומנים בעלי השכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה. המקור השלישי הוא מה שנקרא "הראש הישראלי", זהו שילוב של רוח יזמית, נסיון ומצוינות, אשר ניזון מקבוצות עבודה שנוצרו בקרב יחידות הפיתוח של צה"ל, אשר אנשיהן מסבים את כישוריהם לשוק האזרחי לאחר שחרורם מהשירות. במקביל נתמכות ומוזנות תעשיות ההיי-טק על-ידי המהפכה הטכנולוגית ועל-ידי הגאות בשווקים הפיננסיים, ששיוועו ל"דם חדש" לצורכי השקעות.

ההיי-טק נחשב בישראל כ"קטר" שדחף את המשק בשנים האחרונות ותעשיות ההיי-טק מושכות למשק הישראלי משקיעים זרים. במקביל גדל מספר ההנפקות הפרטיות לציבור של חברות ישראליות בארה"ב ואירופה. ענף קרנות הון-סיכון קיבל תנופה משמעותית בשנים האחרונות וכיום מושקעות בו חברות וקרנות מובילות בעולם כגון 'Merrill Lynch Goldman Sachs ,AT&T Pension Fund ,Chase Capital ועוד.

תעשיות ההיי-טק מבוססות על זרימת ידע ברבדים שונים, קרי – הפריה הדדית. ראשית; זרימת ידע מהמחקר האקדמי, כלומר זרימת ידע ומעבר עובדים מהממסד האקדמי למגזר התעשייתי הפרטי. שנית; מעבר עובדים בין חברות, התורם להעברת ידע, שיטות ייצור ורעיונות. שלישית; זרימת ידע בין-תחומי. רביעית; מעבר ידע מהתחום הצבאי לתחום האזרחי ולהפך.

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, בעיקר בתחום טכנולוגיית המידע, הינה בעלת השפעה כלכלית כה גבוהה עד שהטביעה את הביטוי 'הכלכלה החדשה'. המהפכה הטכנולוגית שינתה את סדרי הגודל של פרמטרים כלכליים רבים. לעסקאות הענק המתקשרות להיי-טק הישראלי. חלק גדול ממקורות מטבע החוץ נובע מההיי-טק ובנוסף השקעות זרות בישראל בתחום זה שקשה לאמוד את גודלן.

על פי דו"ח "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל:תשתית נתונים השוואתית", של מוסד שמואל נאמן, מצבה הייחודי של מדינת ישראל מחייב אותה לבסס את עוצמתה הכלכלית, החברתית והביטחונית על ידע מדעי ופיתוחים טכנולוגיים. "במשך שנות קיומה, הגיעה המדינה להישגים מופלגים ולמעמד מוביל בעולם בתחומי ההי-טק", אומר הדו"ח. "גם הצורה בה צלחה ישראל את המשבר הכלכלי הגלובלי האחרון מוכיחה לא רק את היתרון שבהסתמכות על כלכלה מבוססת ידע, אלא גם את החשיבות הרבה של מדיניות המעודדת יצירה מדעית-טכנולוגית ומטפחת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו… ההצלחה הישראלית במינוף מו"פ מדעי וטכנולוגי לצמיחה כלכלית היא פרי נסיבות והשקעות ציבוריות מסיביות במחקר ובהשכלה הגבוהה בעשורים הראשונים של המדינה, לפני שאסטרטגיה זו אומצה ע"י רב המדינות התעשייתיות. כיום, ההכרה כי טכנולוגיות חדשות ויישומן הם המפתח לצמיחה ורווחה כלכלית היא נחלת רוב המדינות המפותחות. ישראל ניצבת לפיכך בפני תחרות גלובלית גוברת והולכת בשוקי המוצרים והשירותים עתירי הטכנולוגיה ובתחרות על פעילויות מו"פ, שהן עצמן הופכות להיות סחירות בזירה הבינ"ל. תחרותיות מתעצמת זו מתבטאת בתחרות על השקעות זרות המספקות הון חיוני להמשך הפיתוח הטכנולוגי, וגם על כוח אדם מקצועי שרכש הכשרה מדעית, טכנולוגית וניהולית בישראל".

ניידות העובדים בתעשיות ההיי-טק גבוהה ביותר ונובעת גם מהחשיפה הבלתי פוסקת לחו"ל, המהווה תחרות נוספת על העובדים. הביקוש לעובדים בתחומי ההיי-טק עולה עדיין במידה ניכרת על ההיצע. ההערכות הן שתוספת הביקוש השנתי מגיעה לכ10,000- עובדים, כאשר מוסדות הלימוד השונים מספקים רק כמחצית מכמות זו. המחסור בכח אדם הינו בעוכריה של תעשייה זו ומשפיע לרעה על מימוש הפוטנציאל שלה. לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב השאלה אם להתיר העסקת עובדים זרים בתעשיות ההיי-טק בישראל. המצדדים טוענים שהמחסור בכח אדם מקשה על שימור תנופת הצמיחה ואילו המתנגדים סבורים שהצמיחה צריכה להיות פנימית. בלא מעט לקוחות, ובעיקר מקרב החברות היותר גדולות, חלק לא מבוטל מהמשימה שלנו היא לעודד את המהנדסים המוכשרים ביותר לבוא ולעבוד עבור החברות אותן אנו מייצגים, כמו גם לסייע לשמר את העובדים הקיימים, באמצעות חשיפה נכונה, ממוקדת וחיובית בעיתונות לסוגיה, הממצבת את החברות שלנו כמובילי שוק, וכמי ששמות את העובדים במרכז.

שימת הדגש האקדמי ועידוד רכישת אוריינטציה מדעית בגופי מפתח, הוכיחו את היתרון שבהסתמכות על כלכלה מבוססת ידע ואת חשיבותה הרבה של מדיניות המעודדת יצירה מדעית-טכנולוגית ומטפחת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו. מגמה חיובית זו מצביעה על שימור ואף שיפור מערך היכולות המדעיות והטכנולוגיות בישראל בשל גישה זו. המציאות שנוצרה כיום מגלמת בתוכה פוטנציאל רב להצלחה – כיום מתקיימות בישראל זו לצד זו חברות סטארט-אפ ישראליות לצד חברות גדולות, המחזיקות חטיבות שלמות לתחום הפיתוח הטכנולוגי בלבד, בעוד שחברות הסטארט אפ מספקות רעיונות חדשניים ופורצי גבולות, החברות הגדולות מספקות פתרונות סולידיים, בטוחים ויציבים, כך שיש סחורה לכל קונה.

ההכרה כי טכנולוגיות חדשות ויישומן הן המפתח לצמיחה ורווחה כלכלית הפכה לנחלתן של רוב המדינות המפותחות. ישראל ניצבת לפיכך בפני תחרות גלובלית גוברת והולכת בשווקי המוצרים והשירותים עתירי הטכנולוגיה ובתחרות על פעילויות מחקר ופיתוח, שהן עצמן הופכות להיות סחירות בזירה הבינ"ל. התעשייה הישראלית כיום מגלגלת כמה מיליוני שקלים בלבד בשנה. על מנת לעמוד ברף הכניסה לליבם של השווקים הגדולים, נדרש יותר ממוצר טוב. החברות הישראליות נדרשות למצוא דרכים יצירתיות ופרואקטיביות יותר לשווק עצמן בצורה בולטת וייחודית. לכן בנוסף לתקציבי מחקר ופיתוח רווי אפסים, יש צורך להשקיע במיתוג ויחסי ציבור של אותם חברות טכנולוגיה, קטנות כגדולות. החברות הקטנות זקוקות לשיווק מכה גלים בשל הצורך לעודד מודעות וסיוע בהצלחת סבבי גיוס משקיעים, והחברות הגדולות זקוקות לכך על מנת לשפר את סיכוייהן בהתייצבות מול מקבילותיהן מעבר לים.

אמירה ידועה בעולם הפרסום היא שהלקוח לא קונה את המוצר שלך, הוא קונה אותך. גם כאן יש לאמירה זו משקל, היות שלא ניתן לבסס בידול וייחוד על בסיס מוצר שיש כמוהו בשוק. גם כאשר מדובר במוצר ייחודי מסוגו – במוקדם או במאוחר המתחרים ידביקו את הפער הזה, כלומר בידול מבוסס מוצר בתעשייה הפורצת קדימה בצורה קבועה, היא יעיל לטווח הקצר, במקרה הטוב. לכן שוכרות חברות טכנולוגיה רבות אנשי מקצוע מיומנים לפעולות אלה, שתפקידם לנתח את החברות, מתחרותיה, פועלה והאקלים בו הן פועלות, ובהתאם לכך בונים להן אסטרטגיית מיתוג ויחסי ציבור התפורה למידותיה. על אף שישנם מספר צעדים אותם נדרשות כל החברות לעשות – עיקר התכנית מעוצב לפי האופי, הרוח והאידיאולוגיה של החברה והעומדים בראשה.

בחירת משרד יחסי ציבור לחברת טכנולוגיה היא משימה לא קלה. בכל זאת מדובר בגוף שיהווה ה'פרונט' של העסק מול אמצעי התקשורת ומי שיסייע בעיצוב תדמיתכם בשוק. אחד הבירורים הראשונים שאנו בדוניצה, כמשרד יחסי ציבור לטכנולוגיה, עורכים בפגישה עם לקוחות חדשים ופוטנציאליים, הוא איך בכלל הגיעו אלינו, וליתר דיוק מה הניע אותם להגיע דווקא אלינו ולא אל סוכנות יח"צ אחרת. במהלך השיחה אנו גם מנסים להבין אם הם באמת מבינים למה הם נכנסים, והאם הם מודעים למה הם באמת צריכים מאיתנו. לטובת כל אלה שבדיוק מתחילים לחפש חברת יחסי ציבור לטכנולוגיה, ולטובת אלה שלא ממש מרוצים מהקיימת ושוקלים להחליפה, הנה מספר טיפים שיסייעו בתהליך.

מה תרצה להשיג מהשימוש ביח"צ?

חשוב להתיישב, ובשלב מוקדם ככל האפשר ולנסות להבין – וגם לרשום – את המטרות שבשימוש ביח"צ. סיוע בגיוס עובדים מוכשרים? דחיפה של מוצרים חדשים? קידום מצב המניה? הבאת משקיעים? ברגע שאתה תבין מה אתה צריך, יהיה קל להעביר זאת לאנשי היח"צ בהם תפגוש, תוך הסכמה משותפת על לוחות זמנים ריאליים ונקודות להשגה.

המלצות המלצות

תקראו לזה באג במערכת, אבל אנחנו תמיד נעדיף שלקוחות יבואו אלינו מרצונם. זה קורה בגלל המלצות ובירורים שעשו עם חברים לעבודה. באותה מידה, כשאתם הולכים לחפש סוכנות יחסי ציבור, אל תשכחו לבדוק מה חושבים האנשים שמסביבכם. מה הם יודעים על סוכנויות שיתאימו לכם, על מי הם ממליצים ואת מי הם מעריכים יותר. אתם רוצים להיות משוכללים ומעמיקים יותר? שימו אצבע על קמפיין יח"צ שהרשים אתכם בתחום הפעילות של החברה שלכם. בדקו מי עומד מאחוריו.

יח"צ מתמחה טכנולוגיה

זה השלב לבדוק האם הסוכנויות שאתה מתכוון לפגוש אכן עוסקות בתחום שלך ואם יש להן נסיון עשיר בטיפול בלקוחות כמוך. משרד יחסי ציבור 'כלבויניק' אול יעשה עבודה נפלאה בקידום גלידת יוגורט, אבל, כדי לקדם למשל חברה העוסקת בבדיקת שבבים לתעשיית הטלקום, חייבים להגיע ליח"צ המתמחה בטכנולוגיה, או לפחות בתחומים משיקים (אלקטרוניקה, שבבים, טלקום). אלה החבר'ה שהולכים לייצג אותך, כפנים שלך מול אמצעי התקשורת, הם חייבים לדבר בשפה שלך ולהבין היטב מה הם 'מוכרים'.

בדיקת שוק

שווה לבדוק מה קורה אצל המתחרים. מהלך פשוט שבוחן היכן ואיך הם מופיעים בתקשורת. מעבר לרעיונות, תוכל לבחון במהלך השיחה עם המשרד המיועד, האם הם מודעים לפרסומים הללו. זה ייתן לך מושג טוב על עד כמה הם עשו את שיעורי הבית שלהם ועד כמה הם מכירים את השוק, את אמצעי התקשורת הרלבנטיים ואת אנשי התקשורת הפעילים בזירה בה אתה רוצה לבלוט.

תיאום ציפיות

את תיאום הציפיות התחילו מהבית כבר. נסו להסתכל על המוצר/שירות/או כל מטרה אחרת שהיצבת, ולהבין מה סיכויי הכניסה שלו לתקשורת לסוגיה השונים. בפגישה עם הסוכנות, הצב בפני האנשים את אותה שאלה. בדוק איך הם רואים את המוצר/שירות שלך ומה הם חושבים יעבוד הכי טוב בקשרים עם התקשורת. נסה להבין מה החלק שלך ושל הצוות שלך בתהליך הצפוי ומה חלקה של סוכנות היח"צ. כדאי לעשות זאת בשלב המקדמי, כי אם לא יש מצב שתמצא את עצמך כותב הודעות ומאמרים ומייצר רעיונות חדשניים לפעילות, ובקיצור, עובד בשביל היח"צ ולא להיפך.   

למה עוד לצפות?

נכון, אתם מתכוון להעסיק סוכנות יחסי ציבור לטכנולוגיה. תחומי הפעילות די ברורים כאן. אבל, באיזה עוד תחומים ניתן להיעזר בחבר'ה של היח"צ? אולי הם יכולים לתת פתרונות בתחומי הפקת אירועים? אולי במדיה חברתית? אולי יש שם מישהו שיכול לתחזק את הבלוג הארגוני שלכם? לתת פידבק על פעילויות שיווקיות אחרות? ורגע, בהזדמנות זו שווה מאוד לבדוק מהן פעילויות ה"אקסטרה" עליהן תדרש לשלם מעבר לתשלום עבור היח"צ.

סוכנות יחסי הציבור, דוניצה תקשורת, היא סוכנות המתמחה בטכנולוגיה לענפיה. הסוכנות מתמחה בפעילות קשרי עיתונות, ייעוץ תקשורתי-שיווקי ויחסי ציבור, עבור חברות מתחומים כלכליים שונים – עם מיקוד בתחומי ההייטק, מיחשוב, תקשורת (טלקום, דטהקום וסלולר), אלקטרוניקה צרכנית ובידורית, ביוטכנולוגיה, בריאות, רפואה (עם התמחות במכשור רפואי) וננו-טכנולוגיה.

אנו בדוניצה ערוכים לספק תמיכה תקשורתית-שיווקית ולענות על מגוון צרכים ודרישות, של חברות וארגונים, גדולים כקטנים, הנלחמים על מקומם ובידולם בשווקים המשתנים מהיום להיום – מכל ההיבטים התקשורתיים, הן בתחום ה-B2B, והן בתחום ה-B2C. בתחום היח"צ של B2B צברנו נסיון רב בליווי תקשורתי של גופים הפעילים במחשוב ענן, CRM, מסחר אלקטרוני, טלקומוניקציה, מעבדים, תוכנות ארגוניות ובעצם, מה לא. בתחום הצרכני, הפעילות שלנו השיקה מותגי צריכה אלקטרוניים והעלתה אותם לסדר היום הציבורי, שנה אחר שנה. הצוות שלנו יודע לדבר לעיתונאי הגאדג'טים, כמו גם לכתבי הלייף סטייל ושאר העיתונאים בעיתונות היומית, בשפה שלהם ובסגנון שלהם.

במהלך שנות פעילותנו כסוכנות יחסי ציבור מוכוונת טכנולוגיה, הובלנו אינספור קמפיינים רבי השפעה והישגים, שבנו מודעות לחברות, שהגיעו בצורה ממוקדת ללקוחות הקצה והניעו תהליכי מכירה אפקטיביים. הגישה שלנו ליח"צ הטכנולוגי משלבת ידע והבנה של התחום, ושימוש ויישום של שלל כלי היח"צ המסורתיים עם הכלים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. והתוצאות? מדברות בעד עצמן. מכירות. מכירות. מכירות וכמובן – חיזוק המותג בקרב מועסקים פוטנציאליים ומקבלי החלטות במשק.

בין אם אתה יזם, סטארטאפיסט, מנהל קרן השקעות, מוביל תעשייה, או מוכר מוצרים טכנולוגיים, אנו יכולים לסייע לך להתבלט ולבנות את המוניטין שלך, לחזק את המותג שלך ולהניע את העסקים שלך קדימה ולמעלה.