רפואה וביומד

סקר בינלאומי בתחום החדשנות הגלובלית, שהתפרסם לקראת פתיחת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס גילה כי ישראל עלתה למקום 7 בדירוג החדשנות הגלובלי. מהסקר עלה כי 92% מהמנהלים בישראל מעניקים עדיפות אסטרטגית בעסקים לנושא החדשנות וכי 70% מעניקים ציון של 70% לאווירת החדשנות בישראל. הסקר, "הברומטר של החדשנות", הנערך זו השנה השלישית ברציפות – בחן את מצב החדשנות העסקית בכלכלה גלובלית תנודתית והצביע על סימני דאגה בקרב מנהיגים עסקיים בעולם הממשיכים להעניק לחדשנות עדיפות אסטרטגית – אך חוששים לגבי יכולתם לשמור על יתרון תחרותי בסביבה משתנה, גלובאלית ובעלת משאבים מצומצמים יותר. אחד התחומים בו ניכרת צמיחה וחדשנות בלתי פוסקים הוא תחום הביומד (ביו-טכנולוגיה ומכשור רפואי).

במחקר שהוכן עבור משרד התמ"ת ע"י קבוצת הייעוץ של Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציינים הכותבים כי ממשלת ישראל מקדמת בדרכים שונות את הסחר הבינלאומי, מתוך הכרה בתרומתו המרכזית לצמיחתו וחוסנו של המשק הישראלי. הם מציינים כי לסקטור השירותים, יש פוטנציאל גידול משמעותי בשנים הקרובות, כשבין ענפי השירותים שבהם לישראל יש יתרון תחרותי ושלהם קיימים ביקושים עולמיים, נמצאים מו"פ הייטק וביומד, מחקרים קליניים, טלה-רפואה ומו"פ פארמה. "במהלך השנים צבר שוק ההיי-טק הישראלי מוניטין גבוה", אומר הדו"ח, "מה שהביא לפתיחת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות מובילות בישראל וזו אולי גם אחת הסיבות לכך שהסיכוי בהצלחת רכישת חברות בישראל ע"י החברות הגלובאליות ושילובן בתוך מוצרים הינו גבוה בצורה משמעותית מהסיכויים בעולם".

מספר גורמים מביא חוקרים ממדינות אחרות לקיים בישראל את מחקרם: מערכת הבריאות הישראלית היא מהמודרניות בעולם, רמה מקצועית גבוהה של רופאים וחוקרים ואחוז שימור חולים במחקרים הקליניים שהינו גבוה ביחס למדינות אחרות, לרופאים ולצוות הרפואי הישראלי שליטה מספקת בשפה האנגלית ורובם בעלי כישורי מחשב תומכים. העובדה כי בישראל 96 אחוז מהאוכלוסייה מבוטחת בקופת חולים מאפשרת מעקב פשוט ונוח. בנוסף, בקופות החולים בישראל כל המידע על החולים ממוחשב, וזאת בניגוד למדינות אחרות שמתחרות בישראל בתחום. מעבר לכך, תמהיל האוכלוסייה בארץ מגוון מבחינה אתנית, וזהו גורם המסייע למהימנות הניסוי ושאלות המחקר. בישראל קיימים ריכוזי אוכלוסייה גדולים עם מחלות גנטיות ספציפיות, המאפשרים ביצוע ניסוי במסה קריטית של חולים – בתרופות יתום.

לגבי מו"פ פארמה, אומרים הכותבים כי תקופת פיתוח של תרופה נמשכת בממוצע כ- 15-12 שנה, עלות הפיתוח מוערכת בכמיליארד דולר בממוצע כאשר רק 0.1% מהתרופות שמתחילים לפתח מגיעות לשוק. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הקמת מרכזי פיתוח על ידי חברות הפארמה במדינות שבהן יש לחברות פעילות מכירות גדולה, או במדינות שזוהו כבעלות פוטנציאל כוח אדם מקומי איכותי לביצוע מו"פ.

בישראל יש תשתית מצוינת של חוקרים ומדענים במחקר בסיסי, חברות כגון טבע ואינטרפארם הן חממה איכותית לחוקרים בתחום הגנרי, מתוך מאגר אנשי מקצוע ישראלים אשר למדו בחו"ל (Post Doc) במרכזי מחקר מובילים, יש כיום עשרות ישראלים בעלי יכולות גבוהות המעוניינים לשוב לישראל ולהשתלב בתעשייה המקומית. מבחינת הרמה האקדמית, ישראל נמצאת בעשיריה הראשונה בעולם מבחינת איכות וכמות פרסומים אקדמיים לנפש בתחום הכימיה והביולוגיה, ויש קשר טוב בין האקדמיה לתעשייה. יתרונות נוספים נובעים מעלויות המחקר בתחום בישראל שהינם נמוכות מאלו של מערב אירופה וארצות הברית ויש כאן מידה רבה של חדשנות בישראל בתחום פיתוח הפארמה.

ענקיות פארמה רבות מגיעות לישראל כדי לתור אחר מיטב פיתוחי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי שכן, ישראל היא כנראה המקום בו קל למצוא חברות כאלה. בעל פירמת הקניין הרוחני לוצאטו ולוצאטו, ד"ר כפיר לוצאטו, רואה בתופעה הזו "מיקור חוץ", אאוטסורסינג של משאבי הפיתוח של החברות הגדולות, אשר לדבריו הפך למגמה דומיננטית בחמש השנים האחרונות שהיקפה בארה"ב לבד מוערך בכ-12 מיליארד דולר. לוצאטו מסביר את ההתעניינות הגוברת בפיתוחים הישראלים דווקא בכך, שהחברות מחפשות בעיקר פיתוחים ביוטכנולוגיים מתוחכמים. בניגוד למוצרים המסורתיים המוצרים הביו-טכנולוגיים קשים יותר להעתקה וגם אם הם יקרים יותר לפיתוח, הרי שההכנסות מהן גבוהות הרבה יותר.

"עולם הביומד, והביוטק בתוכו, ממשיך להתפתח ולצמוח ללא הפסקה", אומרת חגית לרנר, מנהלת תחום הביוטק בחברת ההשמה אתוסיה. "עשרות חברות חדשות קמות ומגייסות אנשים, במגמה מתמשכת שמסרבת להיפסק". יש לכך סימוכין גם בנתונים: העובדות המדהימות הן שכיום פועלות מאות חברות ביומד בישראל לבדה (המספרים נעים בין 700 ל- 900 חברות), כאשר רובן הוקמו בחמש השנים האחרונות.

"את ההתקדמות של הענף אפשר לראות גם בביקוש לעובדים", מספרת לרנר. "המשרות בהן הביקוש היה גדול מן ההיצע ב-2013 היו משרות של רופאים בכל המגזרים, וכן משרות של מנהלי ניסויים קליניים ומשרות איכות ורגולציה. בכל אלו, מורגש כיום מחסור באנשים איכותיים.

מעבר למחסור, אשר מעיד על צמיחה והתפתחות מהירה של חברות רבות, הביקוש למנהלי ניסויים קליניים מעיד על הבשלה של החברות הללו. הניסוי הקליני הוא אחד השלבים האחרונים לפני שיווק המוצר ולכן, ההערכה היא שלא מעט חברות נמצאות כבר בשלב הממשי, בו הן הופכות למסחריות ורווחיות".

ושוב, אחד התחומים בהם אנו בדוניצה יכולים לסייע ללקוחות בתעשיית הביומד: סיוע בגיוס כח אדם איכותי והשמירה עליו.

רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו וד"ר בני זאבי, שותף מנהל, DFJ תל אביב ונצ'ר פרטנרס, ומי שמלווים מקרוב את תעשיית מדעי החיים הישראלית מזה שנים, העשור שבין 2000 ל-2010 היה שלב ה"אינקובציה של התעשייה". מדובר בהחלט בתעשייה צעירה, אבל, בעשור הקרוב, הם מעריכים, נראה יותר חברות שמתחילות להגיע לבשלות, לפיתוח מתקדם, לניסויים קליניים, להסכמים עם חברות בינלאומיות, או שנפגוש בהם כאובייקטים העומדים לרכישה על ידי חברות בינלאומיות.

"ישראלים עושים דברים שונים וגם בדרך שונה", אומר ד"ר זאבי. "יש לנו יתרון גדול בצורה שאנו לוקחים רעיון ומפתחים אותו. את החדשנות הישראלית, שרבים בעולם מסתכלים עליה בהערכה רבה, רואים לא רק בפיתוח מכשירים ותרופות חדשות, אלא בהסתכלות אחרת, דוגמת הדרך בה החולה מקבל את השירות הרפואי במקום ובזמינות שנוח לו. לישראל יכול להיות יתרון גדול כמי שמעורבת בצמתים רבים של עולם ה-IT". השניים מסכימים כי החסרון הגדול ביותר של ישראל, הוא דווקא הייתרון הגדול שלה: הגודל של השוק המקומי, או בעצם העובדה שאין כל כך שוק מקומי. "כל חברה ישראלית בתחום שלנו היא מראש חברה גלובלית, פשוט כי אין דרך אחרת לגדול".

תעשיית המכשור הרפואי נחשבת כיום לתחום בעל פוטנציאל אדיר לצמיחה וגדילה בלתי פוסקת. התחום קיבל דחיפה משמעותית באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים וכעת נדמה כי הוא מתייצב, משיל את המשקל המיותר ובעיקר מתבגר. תעשיית המכשור הרפואי היא שילוב קלאסי בין מדעי החיים לטכנולוגיות עילית, הייטק: תכנון, פיתוח וייצור בפועל של מערכות רפואיות, התקנים ומכשירים טכנולוגיים, אשר מסייעים לעבודתו של הצוות הרפואי, מאפשרים להגיע לדיוק מירבי בבדיקות ובפעולות רפואיות ואף מקלים משמעותית על חווייתו של 'הלקוח', האדם המטופל.

בתעשיית המכשור הרפואי מדובר על פיתוחים טכנולוגיים המוקדשים לטובת מערכת הבריאות. תעשיית המכשור הרפואי הפכה עם השנים למתוחכמת, מורכבת, משוכללת ומתקדמת מאי פעם. בישראל לבדה, פועלות כיום על פי ההערכות כמה מאות חברות אשר מתמחות בנישת המכשור הרפואי – רובן חברות סטארט אפ. מבחינת השוק העולמי, עומדת תעשייה זו על נפח של כ-200 מיליארד דולרים.

כיום, שנים לאחר שהוקמו חברות ההזנק (סטארט אפ) הישראליות הראשונות בתחום, אפשר לומר בהחלט שהגיע השלב החשוב ביותר שלהן: ההתבגרות והמעבר למגרש של הגדולים. חציית הגבול שבין חברה שנמצאת עדיין בשלבי התפתחות, לבין חברה יציבה, גדולה, שמסוגלת לייצר בעצמה יציבות כלכלית ולהציע אופק פעילות נרחב. צוות דוניצה, שרכש נסיון רב ועשיר בליווי תקשורתי של חברות מכשור רפואי, ובליווי הצמוד של שבוע ביומד ישראל (מיומו הראשון של הכנס הבינלאומי), יכול לסייע לחברות מהתחום, קטנות וגדולות, להעביר את הבשורה הלאה. להגיע לעיתונות היומית, המקצועית, המקומית והבינלאומית, ולדאוג לחשיפה מתמשכת במקומות הנכונים.

את שבוע ביומד ישראל אנו מלווים מיומו הראשון, זה מעל לעשור… היינו שם בימים הראשונים, כשהעסק היה בחיתולים וליווינו את האירוע מקרוב, בשנות ילדותו ובגרותו. כנס ביומד ישראל נתפס בתחילה במרבית אמצעי התקשורת כאירוע די איזוטרי. ניצבנו בפני סיטואציה בה אמצעי התקשורת שלנו (בעיקר היומיים) לא ממש ידעו מה להם ולכנס ותערוכה שעוסקים בביו-טכנולוגיה ומכשור רפואי. גם כאן פעלנו במספר חזיתות, כשהמרכזית שבהן היתה לשכנע את מקבלי ההחלטות בעיתונים הכלכליים היומיים כי מדובר באירוע חשוב לתעשייה הישראלית ולשוק ההון המקומי. במקביל עברנו מערכת מערכת בעיתונים היומיים וסגרנו מול כל אחת כמה וכמה כתבות בלעדיות. כך, בשבועות שלפני כל כנס וכנס לא יכולת שלא להתקל בכתבות לקראת, מסקירות בכלכלה של ידיעות אחרונות על חידושי התעשייה, דרך סידרת כתבות מקיפה בדה-מרקר ובגלובס ועד מוסף מיוחד שסייענו להרים בהארץ. עם הזמן, המשימה שלנו היתה ליותר קלה, שכן באמצעי התקשורת השונים שליוו אותנו, התבררה עוצמתו של האירוע ותרומתו לעולם ההייטק הישראלי, אבל, עם הזמן הפכה המשימה לגם יותר מורכבת… בשנים האחרונות מצאנו עצמנו מטפלים ישירות במעל 200 מציגים ומרצים, כשכל אחד רוצה את ההתייחסות שלו ולעתים את החשיפה שלו. וכן, באופן מפתיע, או שלא, בסוף כל כנס כזה, כולם, ללא יוצא מהכלל, יוצאים מרוצים. הסיבה: אנו מכירים את השחקנים, את האנשים שמאחורי ולפני הקלעים. אנו יודעים לנתח – ומהר – מה שווה סיפור עיתונאי טוב ומה לא, ואנו יודעים להעביר את הסיפור המתאים, לעיתונאי המתאים, בזמן המתאים. והתוצאות: תיקי עיתונות גדושים ועמוסים ותחושת סיפוק עמוקה מהצד שלנו. תרמנו ולא בעט לתעשייה המופלאה הזו.