ניהול משברים בתקשורת חייב להתקדם לבינה מלאכותית
עיצוב מקדם יצירתיות? בהייטק הישראלי משוכנעים שכן
״סביבת העבודה המעוצבת״ הפכה כבר מזמן מנטל תקציבי על חברות ההיי-טק לרכיב מרכזי באיסטרטגיית הגיוס ופלטפורמה שעליה יכולים המגייסים לשטוח בפני המועמדים הפוטנציאליים את תפיסת העולם והתרבות הארגונית של מקום העבודה אותו הם מייצגים, ועוד לא אמרנו דבר על התפיסה הרוחחת שהסביבה בה עובדים, משפיעה לחיוב על המוטיבציה והיצירתיות של העובדים
במלחמה הבלתי פוסקת, והמתישה לעתים, על המהנדסים המוכשרים, משתמשים מנהלי משאבי האנוש בחברות ההיי-טק, באינספור שיטות להשגת העובדים המוכשרים. ואם פעם, ממאגר כלי הנשק נשלפו מילים משכנעות דוגמת ״שכר גבוה״, ״חדר כושר מדוגם״, ״סיפוק בעבודה״, ״מקום עבודה יצירתי ומתגמל״ ו״אופק תעסוקתי״, הרי שבשנים האחרונות, נכנס לתמונה אלמנט חדש: ״סביבת העבודה המעוצבת״. צירוף מילים שהפך לרכיב מרכזי באיסטרטגיית הגיוס ופלטפורמה שעליה יכולים המגייסים לשטוח בפני המועמדים הפוטנציאליים את תפיסת העולם והתרבות הארגונית של מקום העבודה אותו הם מייצגים.
משרדי אוטודסק. צילום: עוזי פורת באדיבות סתר אדריכלים
האם לסביבת העבודה, בה רובנו שוהים מעל שליש מהיממה (בכל זאת, היי-טק), יש השפעה עלינו, על התפוקה שלנו, היצירתיות, התחושות כלפי מקום העבודה? המומחים מעריכים שבהחלט כן. לדברי ג׳ודית הירוואגן, מדענית ב-Pacific Northwest National Laboratory האמריקנית, הבניין והסביבה בה עובדים, משפיעים לחיוב על המוטיבציה, מתוך העובדה שהם מספקים תנאים המקדמים שליטה אישית בקורה מסביב, ניהול אפקטיבי בחלל ומחוייבות פסיכולוגית. הם מספקים תנאים נוחים, מורידים סיכוני בטיחות ובריאות, ומאפשרים לעובדים את היכולת לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר. ״השפעות שליליות על היכולת לבצע עבודה מתקשרת מן הסתם עם תנאי אי נוחות, עם הפרעות והסחות דעת״, היא אומרת.
משרדי אוטודסק. צילום: עוזי פורת באדיבות סתר אדריכלים
ד״ר קרייג נייט, פסיכולוג בהכשרתו ומנכ״ל חברת PRISM המתמחה בעיצוב חללי עבודה בהייטק, קורא תיגר יומיומי על מנהלים שיוצרים עבור עובדיהם סביבות עבודה ׳רזות׳ שמשקפות זהות ארגונית סטנדרטית. ״כל הבדיקות והמחקרים שעשינו (עם מעל 2000 עובדי הייטק) מגלים שמנהלים חייבים לבצע ׳סויץ׳ בחשיבה. כאשר לאנשים לא נוח עם הסביבה שלהם הם פחות מחוברים אליה ואל מה שהם עושים בה. ״לא רק שהעיצוב קובע אם לאנשים יכאב הגב או לא, אלא הוא יכול, פוטנציאלית, להשפיע על ההישגים שלהם, כמה יוזמה הם יקחו ועל מידת שביעות הרצון המקצועית שלהם. מעבר לכך, בכמה מחקרים שעשינו בחברות הייטק, גילינו קשר ברור בין חוסר בשליטה על סביבת העבודה לבין ימי מחלה מיותרים שעובדים לקחו״. ד״ר נייט אומר שמעסיקים חייבים להשתנות. ״הם חייבים להבין ש׳עיצוב הסביבה׳ זה לא רק בחירה של צבע לקירות וסוג שטיח. תשומת לב רבה יותר לצרכי העובדים יכולה בהחלט לבוא לידי ביטוי בפרודוקטיביות שלהם – ובעלות מינימלית״.
מעודדים יצירתיות
מדף האותות והפרסים במשרד סתר אדריכלים מתחיל להיות צפוף. אחד ה"אשמים" המרכזיים הוא משרד מרכז הפיתוח של אוטודסק ישראל (Autodesk). עיצובן של 4 הקומות שמאיישת החברה הצומחת במהירות, במגדל חדש בשד' רוטשילד בת"א, הספיק לזכות כבר בפרס אות העיצוב הישראלי, בפרס אות העיצוב האירופאי A'DESIGN AWARD באיטליה ובפרס נוסף בלונדון ע"י International Property Awards ועוד היד נטויה. על הפרוייקט אחראים האדריכלים מיכי סתר ושירלי זמיר, ממשרד סתר אדריכלים, שהיה אחראי על תכנון משרדי גוגל תל אביב (עם שותפים), גוגל חיפה ומשרדי פייסבוק הנמצאים גם הם במגדל שבו ממוקמים משרדי אוטודסק…
"אוטודסק היא חברת תוכנה בינלאומית המפתחת תוכנות לתחום ההנדסה, התכנון, הדפסה תלת מימדית ומדיה דיגיטלית", מספרים איתן צרפתי ועילאי רוטביין, המנהלים את המרכז בישראל, בו עובדים כיום מעל 130 איש, העוסקים בעיקר במחקר ופיתוח מוצרים וטכנולוגיות בתחום הענן, ווב, מובייל והדפסה תלת מימדית. השניים מעידים שבמהלך התכנון הושם דגש על יצירת סביבת עבודה שתעודד יצירתיות, וכמובן שתהיה מהנה וייחודית. "אנו מאמינים שחלק מעידוד היצירתיות נמצא בעיצוב סביבת העבודה. עידוד היצירתיות היה ערך עליון בעיצוב המשרד בין אם זה ע”י גרפיקות משעשעות בחדרי הדיונים, גרפיטי על הקירות, שימוש במגוון של חומרים וטקסטורות, הבלטת הנוף הנשקף מחוץ למשרד ופיזור גימיקים שונים בחללי העבודה".
"ההנחיות שקיבלנו הדגישו את החשיבות של עבודת צוות, קשר בין הצוותים ויצירת מקומות לעבודה ביחידים וכקבוצות״, אומר אדריכל סתר. ״היותומדובר כאן בחברת עיצוב, היא מחשיבה מאד את נראות המשרדים… העיקרון המרכזי שהנחה אותנו היה של עושר עיצובי, תלת ממדיות בתכנון, שימוש עשיר בחומרים, כגון, רצפת בטון, קירות מתכת בגוונים חמים, עץ ממוחזר ממשקופים של בתים ישנים, טיח וטפטים עם אלמנטים גרפיים הלקוחים מהתוכנות של אוטודסק. בתכנון הושקעה מחשבה בשילוב בין הנוף הנשקף מכל צד דרך קירות הזכוכית לבין עיצוב המשרדים, כך שהנוף הוא חלק מהעיצוב". כך, לדוגמה, ישנם במשרד מספר תאי ישיבה מעץ הפונים לנוף המדהים של הים התיכון ויפו. "לדעתי אין תחרות לתענוג של לשבת לדיון, להפסקה או לארוחת צהריים ולהנות מהיופי הזה", אומר רוטביין. "יש לציין גם שתאי הישיבה האלה יוצרו כולם ע”י אמן המשתמש אך ורק בעץ ממוחזר מספסלי רחוב תל אביביים ישנים והנה לכם דוגמא נהדרת לשילוב של בנייה ירוקה ביחד עם יצירתיות ותחום העשייה של הלקוחות שלנו".
מתחם היצירתיות
במשרדי חברת פתרונות זכרון הפלאש, סאנדיסק, העיצוב הכללי משדר בעיקר פונקציונליות, אך הצצה לחדרים האישיים ולחללי העבודה חושף לא מעט הפתעות. לדברי אופיר דניאלי, דירקטור מערכות מידע ותשתיות, חופש הפעולה ה״עיצובי״ ניתן לכל אחד בטריטוריה הפרטית שלו. ״מחקרים הראו שלקיחת אחריות על איך נראית סביבת העבודה שלך, משפיעה הן על המוטיבציה והן על הפרודוקטיביות. מחקר ידוע שנערך באוניברסיטת אקסטר האנגלית, לדוגמה, גילה שעובדים שקיבלו אחריות על עיצוב סביבת העבודה היו לא רק מאושרים ובריאים יותר. הם היו ב-32 אחוז יותר פרודוקטיביים מאחרים. ניתן גם לראות שלב הפעילות בכל קומה אצלנו הוא אזור הקפה״ אומר דניאלי. ״זהו חלל גדול יחסית ומעבר לתה/קפה יש גם מבחר מפירות העונה ושאר נשנושים בריאים. מיקמנו שם גם מסכי טלויזיה גדולים שמעבירים תכנים שעושים טוב, מברכות יום הולדת, דרך מבצעים והטבות לעובדים ועד צילומים מאירועי משפחות״. אחד האזורים שבהם דניאלי גאה הוא האזור המוגדר כ׳מתחם היצירתיות׳. מעבר לחדר אימוני כושר מדוגם, חדרי הדרכה אינטראקטיבים, ואולם גדול המשמש לפגישות העשרה והרחבת ידע, באזור ממוקם גם חדר גדול שזרועים בו ׳פופים׳ מזמינים וטפטים המאפשרים רישום ושירטוט על הקיר. ״העובדים מוזמנים להגיע למקום, להתבודד, לחשוב, לנהל אינטראקציה עם חברים לעבודה, לשים מוסיקת רקע ולהיות יצירתיים. ״אנו מנסים לחשוב על מעבר לאסתטיקה, לכיוון של הצרכים האמיתיים של העובדים״.
״המגמה החלה בעמק הסיליקון והיא חלחלה מהר מאוד לישראל וללא ספק, למרכזי הפיתוח של חברות ההיי-טק הגדולות, הם אלה שנתנו את הדחיפה״, אומרות האדריכליות והמעצבות יפעת רום ומיקי שלומוביץ, המתמחות בעיצוב משרדים לחברות היי-טק. ״די ברור שיש קורלציה ישירה בין אינטראקציה בין אישית, ביצועים וחדשנות, ובארה״ב אפשר לראות כיום שכל ענקיות ההיי-טק בונות ׳קתדרלות׳ המשקפות את זה, מהקמפוס החדש של גוגל שמתוכנן למקסם מגע בין אנשים, דרך פייסבוק שהכניסה כמה אלפי עובדים למבנה חדש שאורכו כשני ק״מ (ללא קירות פנים) וסמסונג חשפה לא מכבר תוכניות למתחם חדש שמתוכנן בניגוד גמור למבנה ההיררכי המסורתי לסמסונג. לכולם ברור שהרעיונות היצירתיים ביותר לא יבואו מזה שאנשים ימשיכו לשבת כל אחד מול מסך המחשב שלו״.
"הלקוחות שלנו, בניגוד לעבר, מבקשים חללי עבודה ומבנים שמשקפים זהות ואישיות״, אומרת נעמי סטנפורד, ממשרד האדריכלים NBBJ, שמתכנן את משרדי גוגל וסמסונג בקליפורניה, כמו גם את של אמזון בסיאטל. ״הסטורית, חברות ראו את מתחמי העבודה כמשהו שרק מוציא כסף. היום הן בוודאות רואות בהם ערך מוסף – משהו שמקדם יצירתיות ובפירוש מושך מועסקים פוטנציאליים״.
מיני מדריך לעיצוב נכון של סביבת העבודה בהיי-טק
״כדי לענות על השאלה שמטרידה הרבה מנהלים, אנו מציעות להם לחשוב על סיטואציה פשוטה מהחיים״, אומרות רום ושלומוביץ, המתמחות בעיצוב משרדים לחברות היי-טק. ״כשאתם עוברים ליד מסעדה מלאה אנשים שצוחקים ונהנים, סביר שתחכו שם בתור ואולי גם תשלמו יותר, מאשר במסעדה השכנה שאין בה אף אחד… עיצוב סביבת עבודה מוצלחת עובד על עיקרון דומה. צריך תמיד לחשוב על יצירת הרגשה של ׳קהילה׳ ובמיוחד כשמדובר בחברות היי-טק הנתפסות לעתים קרובות כמשהו ׳קר׳. חייבים לחשוב תמיד על מה נותן לעובדים תחושת שייכות, ובאמת, בחברות המצליחות, אנו שומעים לא פעם שהעובדים מדברים על מקום העבודה עם תחושה של ׳בית׳״. כדי לתחזק את אלמנט ה׳רשת החברתית׳ הארגונית, צריך לדאוג שהסביבה בה פועלים העובדים תעביר את אותם מסרים וזה אומר: שטחים ציבוריים פתוחים ומזמינים, מטבחים ופינות אוכל בסגנון ביתי, חללים המאפשרים התבודדות וחללים המיועדים לכמה אנשים שרוצים להחליף רעיונות״.
השתיים אף ממליצות ללקוחות לבחור בעיצוב שישקף את התרבות הארגוניתֿ, כשמילת המפתח כאן היא מיתוג, שבא לידי ביטוי גם בעיצוב המשרד: שימוש בצבעי לוגו החברה על הקירות והרצפה, לקיחת אלמנטים מובילים ושימוש בהם כשהמטרה היא לחזק את מיתוג החברה בקרב הלקוחות שמגיעים לביקור, אבל גם בקרב העובדים.
מהנסיון של רום ושלומוביץ, יש כמה אלמנטים בסיסיים המאפשרים תמיכה חיובית בסביבת העבודה ובעבודה הנעשית שם:
– נוחות מבחינת הטמפרטורה (שילוב נכון של טמפרטורה, זרימת אוויר ולחות)
– נגישות לעולם החיצוני (אור יום המסייע לאזן את מערכות הגוף), לסביבה, לטבע
– גירוי חושי (חומרים מיוחדים למגע, שימוש בריח רקע, מוסיקה וכד׳)
– בקרת רעש (רעש יכול לעודד או לדכא יצירתיות, תלוי העבודה המתבצעת, אבל, מה שבטוח תמיד יש לאפשר לאנשים לשלוט ברעש ולתת להם פינות שקטות יותר. יש גם לאפשר לעובדים לנהל שיחות בלי שכולם ישמעו, בתגבור תקרות אקוסטיות, בדים ושטחים סופגי רעש, או הפרדה משאר העובדים).
– צפיפות (כשאנשים מצטופפים הם מרגישים לחוצים יותר והפתרון יכול לבוא בדמות חללים בהירים יותר, תקרות גבוהות ושימוש במראות.
– צבע (תלוי תרבות ונסיון חיים, אבל, ככלל אצבע, צבעים בהירים יותר, כמו אדום וירוק מקושרים עם מיקוד רב יותר ודיוק בעבודה, כחול יותר מרגיע ותורם לחשיבה יצירתית, צהוב מסייע בקבלת החלטות וכתום מעלה את הערך העצמי של המתבונן…).
– משתנים אנושיים וארגונומיה (יש תמיד לתכנן את הסביבה בהתאם לאנשים ולא להיפך, כשיש לקחת בחשבון צרכים ומגבלות, לספק ריהוט מתכוונן, תאורה נכונה, ובכלל לתת לעובד את מקסימום היכולת להתאים את הסביבה לצרכיו האישיים).
– איכות האוויר (יש להקפיד לעשות שימוש בחומרים שאינם מזהמים, או בחומרים טבעיים ככל שניתן ולוודא תווי תקן ירוק לכל צבע, אריג או חיפוי רצפה וקירות, כמו גם שימוש בציוד עם תו תקן ירוק.
– אפשרות הבחירה (בין אם מדובר באזור שקט או רועש, אזור שמאפשר דיאלוג עם הסביבה או לא – צריך לתת לעובד את אפשרות הבחירה. כך גם צריך לאפשר יכולות תקשור עם אחרים ולספק מקומות בהם ניתן להתכנס, אך גם להתבודד).
– מעורבות העובדים (עובדים מעורבים תמיד מרוצים יותר ופרודוקטיביים יותר. צריך לאפשר להם לראות את חבריהם לעבודה, מה שיאפשר להם יותר תקשורת איתם. כדאי לארגן להם פינת קפה/אוכל וכדאי לארגן את העובדים ב׳מיני שכונות׳, כדי לתת לכ לקבוצה לגבש לעצמה זהות משלה. זה גם המקום לתלות מסביב אותות, פרסים, מסכי טלויזיה שישדרו ימי הולדת ואירועי חברה כדי לחזק את הקשר של העובדים עם המקום בו הם עובדים).
אולי יעניין אותך גם...
