ניהול משברים בתקשורת חייב להתקדם לבינה מלאכותית
המשחקים האולימפיים של 2020: ספורט דרך משקפי ה-generative design
סיומם זה מכבר של המשחקים האולימפיים, הביאה אותנו לחשוב, או יותר נכון, לתהות, מה צופן לנו העתיד, ככל שמדובר בציוד הספורט ובאתלטים העושים בהם שימוש. במאה השנים שעברו חזינו בשיפורים דרמטיים בעיצוב ציוד ספורט, דוגמת אופניים, במושגי משקל, חומרים, אווירודינמיקה וכד׳.
כיום, ותוך שימוש ב-generative design המונע על ידי אלגוריתמים, אנו נמצאים בתחילתה של מהפיכה בעיצוב ציוד הספורט ובתהליכי ייצורו. מעצבים אנושיים משתפים פעולה עם מחשבים רבי עוצמה ותוכנות מתקדמות, כדי לנסות ולעמוד על הדרישות הקפדניות של ענף הספורט עצמו, על האפיונים הארגונומיים ועל המגבלות העיצוביות של החומרים הקיימים, כשהמטרה: עיצובים אופציונליים, שיענו על הצרכים, אבל, גם יפרצו החוצה מהמסגרות הקיימות.
ומילה על generative design, אחד מצירופי המילים היותר לוהטים בעולם העיצוב כיום:
לדברי איתן צרפתי, מנהל תחום ה- Digital Manufacturing ומנהל מרכז הפיתוח של Autodesk בתל אביב, וממובילי התחום, ב- generative design המעצב למעשה ׳חולק׳ את המטרה שלו עם המחשב, אומר לו מה הוא רוצה להשיג והמחשב מהצד שלו חוקר את מגוון הפתרונות האפשריים ומעלה רעיונות ופתרונות שהמוח האנושי, בגלל מגבלותיו, לא יכול היה להגיע אליהם. ״מחשב רב עוצמה שיש לו גישה למאגרים של עיצובים, שרטוטים, או רעיונות יכול, בסיטואציות מסויימות, לתת מענה טוב יותר לשלל אתגרים עיצוביים, במסגרתם, אלגוריתמים בעלי יכולת למידה מזהים דפוסי התנהגות של דגמים, ממיינים ולומדים אותם ללא כל צורך בהתערבות אנושית״, אומר צרפתי. ״המחשב למעשה לומד את כל האלמנטים והמרכיבים הקיימים, מקטלג אותם ומזהה כיצד הם מגיבים זה לזה – כמו גלגל שיניים שמסובב גלגל שיניים נוסף – ומהי השפעתם הסופית זה על זה. תהליך זה יכול לשרת עשרות אפשרויות עיצוב שונות, ולספק אותם כאלמנטים בעיצוב הבא״.
איתן צרפתי. אוטודסק ישראל
עד לאחרונה, generative design היה מצוי בתחום מדעי המחשב בלבד, מכיוון שהתהליך נחשב ארוך מדי. כעת, כאשר טכנולוגיית הענן נותנת גישה לכל הידע הנדרש בגישה זו, ישנה היכולת לפתח מיליוני אופציות אינדיבידואליות במקביל. בזיהוי פרמטר ספציפי אשר אותו אנו נדרשים לשפר – כמו משקל, שטח פנים או קשיחות, המחשב מספק את המידות האופטימליות. המעצב יכול לבחור את האפשרות האסתטית ביותר בעיניו, והמחשב ימשיך לבחור באופציה זו עד אשר יתבקש לא לעשות כן. לבסוף, האופציה שתיבחר, האופטימלית, תהיה לא רק יפה יותר אלא גם אפקטיבית יותר מקודמותיה.
נעלי אתלטים
במחצית המאה ה-19, נעלי ריצה היו עשויות מעור וצויידו בסוליות גומי. נעלי קנבס עם סוליית גומי רכה יותר החלו להופיע בזירה רק לקראת תחילת המאה ה-20 והחדשנות בנעליי החלה להתרומם רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, כאשר היצרנים הגדולים החלו לכוון את מאמציהם ליצירה של התאמה טובה יותר בין הנעל לנועל תוך הפחתת המשקל והעלאת הנוחות של הנעל.
נעל ה-UA Architech שהושקה במהלך 2016, באמצעות שימוש בטכנולוגיות עיצוב והדפסת תלת מימד, מפגינה כבר סוליה שתוכננה תוך שימוש ב-generative design, כשהיא מספקת באמצעות העיצוב המיוחד נוחות רבה, תמיכה בכף הרגל של הרץ ומשקל נמוך משמעותי. בעתיד הלא רחוק, שימוש ב-generative design יוכל להוביל להתאמה מדוייקת ביותר של כל נעל ונעל, לאתלט המסויים, כמו גם לענף הספורט בו הוא עוסק והדרישות האישיות שלו. 
אופניים
רכיבה על אופניים הופיעה כענף ספורט בכל אחד מהמשחקים האולימפיים של העת החדשה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הענף זכה להתחדשות בכל הנוגע לציוד הנלבש של האתלטים וכמובן באופניים עצמם. בשנות ה-80 של המאה ה-20, חלה עוד קפיצה כאשר נכנסו שיפורים משמעותיים בהילוכי האופניים והרוכבים החלו להנות ממספר גדול יותר של מהירויות אפשריות.
האופניים המודרניים כיום עשויים ברובם מחומרים קלי משקל ואווירודינמיים, לעתים תוך הצגה של deep-dish או גלגלי דיסק,להורדת ההתנגדות לאוויר.
כלי generative design דוגמת ה-Dream catcher, יכול ליצור, ומחוץ לקופסא, שלד אופניים קל במשקל עם מבנה שאין כל דרך אחרת להשיג את התצורה שלו…
חץ וקשת
ענף הקשתות הופיע לראשונה כענף אולימפי באולימפיאדה של פריז בשנת 1900, כשהוא מפגין קשת ארוכה בעלת מיתר אחד. לאחר הפסקה, חזר הענף לזירה האולימפית בשנת 1972. כיום, בקשתות המודרנית נעשה שימוש בקשתות מסיבי פחמן, ובשילוב של קצף סינטטי ובלתי לחיץ, המונע עיוותים בקשת כאשר היא נמתחת. אחת הקשתות מהדור החדש, נוצרה על ידי האמן ג׳והן בריסלה, ששם את המשתמש במרכז – כשהמשמעות: הקשת מותאמת מראש למשתמש בה, ליד שלו ולנוחות האישית שלו, כשהחומר מפגין חוזק ומשקל נמוך במיוחד.
טניס שולחן
האם ידעתם שטניס שולחן אולימפי חייבים לשחק עם כדור שיש לו מסה של 2.7 גרם וקוטר של 40 מ״מ? אבל, כאן נכנסת לתמונה ה-generative design שבאמצעותו ניתן ׳להנדס׳ את הכדור מהדור הבא, כך שיפגין מבנה קשיח יותר ועמידות רבה יותר, תוך עמידה בתקינה המתאימה. בקיצור: סוף עידן הכדורים הנמעכים…
ולאתלטית עצמה?
המתחרה האולימפית דניס שינדלר תתחרה במשחקים הקרובים בריו (במקצה ה-Paralympics שייערך בחודש ספטמבר), חברה לחברת אוטודסק כדי לבחון על בשרה כיצד ניתן לנצל טכנולוגיות חדשות וטכניקות ייצור חדשות כדי לשפר את הפרוטזה המותאמת אישית שלה, כשבינהן: כלי העיצוב המתקדם לסביבת ענן – Fusion 360 ואילו משקל הפרוטזה פלת משמעותית תודות לשימוש בתוכנת ה-generative design – ה-Autodesk Within רבת העוצמה.
אולי יעניין אותך גם...
