למה כדאי שנשים לב לאינטליגנציה המלאכותית של גוגל?

במאמר אורח של איתי ברנר, מסביר הכותב מדוע כתיבת מאמרים או תכנים לקידום אתרים ברשת כבר אינה עניין טכני בלבד וכי כדי להתמודד פנים אל פנים עם כלי האינטליגנציה המלאכותית של גוגל חייבים כותבים מעניינים במיוחד – ועוד לא אמרנו דבר על החיפוש הקולי…

לפני מספר שנים הציגה גוגל אלגוריתם חדש בשם Rankbrain. אלגוריתם זה הפך לאחד מהכלים הבסיסיים של גוגל בכל מה שקשור לדירוג של אתרים באינטרנט וגוגל הצהירה על כך שהוא משמש לפיענוח של שליש מכלל השאילתות. בניגוד לאלגוריתם הישן שלה שדירג עמודים לפי הופעה של מילות מפתח (בשיתוף פעולה עם אלגוריתמים נוספים כמו אלו שמנתחים קישור בין אתר לאתר), האלגוריתם החדש יודע לזהות הקשרים בין מילים או מושגים שונים.

לדוגמה, הוא יכול לדעת שירושלים היא עיר הבירה של ישראל או שטראמפ הוא נשיא ארה"ב, אבל גם דברים מורכבים יותר. אחת הדוגמאות שגוגל נתנה בעצמה היא כאשר גולש שואל לגבי "שרשרת המזון". במקרה הזה האלגוריתם מתייחס לכך שמדובר בשרשרת מזון בתחום הביולוגי ולא סתם לכמה מזונות בשרשרת אספקה… למעשה, הוא הולך אפילו צעד אחד קדימה ויודע לקשר את המושג לכמה מושגים דומים בביולוגיה כמו טורפים או צרכנים. בדוגמה שלהלן הוא יכול לענות על שאלה בתחום ולהדגיש את המושגים הקשורים גם כשהם לא נכתבו כלל בשאילתה המקורית.

להבין למה הגולש מתכוון

בנוסף להרכבה חדשה של השאילתה, תפקיד חשוב נוסף של האינטליגנציה המלאכותית (AI) הוא להבין למה התכוון המשורר (או במקרה הזה הגולש…). אחת הדוגמאות הטובות לכך היא השאלות שאנחנו שואלים את גוגל. לאחרונה רואים יותר ויותר מקרים בהם לכל שאלה יש מספר תשובות, כאשר כל תשובה פונה לכוונה אחרת של הגולש.

בדוגמה למטה הגולש שואל "האם גינה צריכה שמש מלאה". למרות שהוא לא מוסיף מילת שאלה, גוגל נותן שתי תשובות : אחת מתייחסת לצמחים שצריכים שמש מלאה ואחת מתייחסת להגדרה של שמש מלאה. אפשר להתווכח האם התשובה השנייה באמת רלוונטית, אבל העיקרון כאן הוא שגוגל מבצע שני פירושים שונים לשאלה, והיכולת הזו כנראה תשתפר עם הזמן.

מה עם עברית?

למרבה הצער, בעברית האינטליגנציה המלאכותית של גוגל פחות רלוונטית והסיבה היא כנראה שהתחביר ואוצר המילים בעברית שונים לחלוטין מאלה באנגלית. יחד עם זאת, מי שרוצה למצוא בכל זאת קרן של אור, יכול לראות כיצד גוגל טרנסלייט התקדם לאחרונה באמצעות יכולת מתקדמת שמאפשרת לו לתרגם משפטים שלמים ולא רק מילים בודדות.

זה עדיין לא מושלם ובתרגום מאנגלית לעברית יש לא מעט טעויות, אבל ההבדל לעומת פעם בהחלט בולט :

מה זה אומר לגבי התוכן שאנחנו כותבים?

במשך הרבה מאוד שנים כתיבת מאמרים או תכנים לקידום אתרים הייתה עניין טכני בעיקרו : הכותב היה צריך לשלב את מילת המפתח הרלוונטית כל מספר שורות או פסקאות באופן מכני על מנת להפוך את הטקסט לרלוונטי בעיני גוגל. בשנים האחרונות זה השתנה והשיטה הזו כבר לא ממש עובדת (למרות שיש הרבה שעדיין מעדיפים כמות על פני איכות, מה שפוגע במקצוע כולו). האינטליגנציה המלאכותית של גוגל רק מדגישה יותר את הצורך לתבל ולסגנן יותר את הטקסט. אחרי הכול, סביר להניח שגוגל יבחר בטקסט היותר קריא ומעניין, ואנחנו יודעים שגוגל בודק את רמת הקריאות של הטקסט באנגלית ושפות נוספות (רמת הקריאות מתייחסת לקלות הקריאה של הטקסט ולהשכלה שנדרשת ,כגון מספר שנות הלימוד, על מנת לקרוא אותו ברצף ולהבין אותו היטב).

אין זה אומר שלא צריך להתחשב כלל במילות המפתח, אלא שאנחנו צריכים לחשוב אילו עוד מילים יכולות להיות קשורות למילים אותן בחרנו ולשלב אותן בטקסט, אפילו אם אלו לא בהכרח המילים שהגולשים מחפשים. אולי כרגע זה לא קריטי לעברית, אבל סביר להניח שאם כבר יוצרים תכנים חדשים עבור אתרי אינטרנט, עדיף לעשות באמצעות יסודות מוצקים.

חיפוש קולי

עוד אספקט נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא כל נושא החיפוש הקולי. גם הפעם בארץ המגמה הזו פחות בולטת (למרות שחיפוש קולי דרך הטלפון בהחלט עובד גם בעברית), אבל בחו"ל שלושת החברות הגדולות בתחום הטכנולוגי (אמאזון אפל וגוגל) נלחמות זו עם זו בשיניים בקטגוריה של הסייענים הדיגיטאליים.

מכיוון שמרבית הגולשים משתמשים בשאלות על מנת לקבל מידע ופידבק ממנועי החיפוש שמחוברים אל הסייענים הללו, אין ספק שצריך להתרכז במענה לשאלות הנפוצות שהגולש עשוי לשאול והסיטואציה שבה הוא עשוי לשאול אותן ולכלול את המידע הזה בתוך הטקסט, מה שמתקשר ישירות למה שהצגנו בתחילה. לדוגמה, אם הגולש מחפש "משהו טוב לאכול", סביר להניח שהוא יחפש משהו מהיר אם יהיה ליד קניון, אבל משהו איכותי יותר אם יהיה במרכז תל אביב…

יחד עם זאת, גם כאן חשוב לא להגזים וגוגל כבר שמה עין על אתרים שיש בטקסטים שלהם יותר שאלות מתשובות.