יחסי ציבור. לדעת למה נכנסים, כי אחרת, טובעים…

מי מאיתנו לא שאלה את עצמה "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?". בטוח שרובכן לא עניתן לעצמכן "לעבוד כיחצ"נית", והסיבה לכך ברורה. עבודה ביחסי ציבור היא לחוצה, כאוטית, אי אפשר לתחום בשעות עבודה סדירות, דורשת חלוקת קשב של אמא ל-10 ומצריכה כישורים רבים במקביל.

אחרי שהפחדתי אותכן לגבי עבודה ביחסי ציבור, ומי שעדיין נשארה לקרוא כנראה באמת שוקלת את זה, אז הנה 10 טיפים שיקלו עליכן לדעת: האם אני מתאימה לעבודה ביחסי ציבור?, או, איזה תכונות כדאי לאמץ, או לבואעימן מהבית, אם רוצים להצליח במקצוע הכ תובעני הזה:

מנהיגה: אם בכיתה היית המובילה, זו שהלכו אחריה, זו שלקחה על עצמה את העבודה כי אחרת היא לא הייתה נעשית – אז את מתאימה ליח"צ. לעבודה הזו דרושים אנשים שמסתמכים בעיקר על עצמם ותמיד, אבל תמיד, מובילים ולא מובלים.

כותבת ולא למגירה: חלק גדול מעבודת יחסי הציבור כולל כתיבה. בין אם זה הודעות לעיתונות, מאמרים או פוסטים עבור לקוחות, כישורי כתיבה הם הכרחיים. היחצ"נית המדופלמת צריכה לדעת מצד אחד לכתוב רשמי מספיק כדי שההודעה שלה תיכנס לעיתון; ומצד שני, חד, שנון ומצחיק כדי לדעת לעניין כל כתב באייטם שתציעי לו.

People’s person: אשת יח"צ מצליחה היא אדם שטובה לא רק במילים הכתובות אלא גם במילים הנאמרות. יחצ"נית טובה צריכה להיות מסוגלת לדבר עם כל אחד, למצוא שפה משותפת עם כל אחד ולייצר מערכות קשרים כמעט עם כולם. אף אחד לא אמר מערכות טובות לנצח נצחים, אבל מערכות קשרים. המשפט "אם לא מכירים אותך, את לא קיימת", לא יכול להתאים טוב יותר.

מוטיבציה להצליח: ענף יחסי הציבור הוא ענף תחרותי מאוד, קשה מאוד וצריך לבלוט מעל כולם כדי להצליח. אם את רוצה לעבוד ביחסי ציבור, את צריכה לחשוב עם עצמך: עד כמה את רעבה להצלחה. כי אם את לא תשחי (לפעמים גם נגד הזרם), את פשוט תטבעי.

מכורה לחדשות: לא יכולה בלי המבזק החצי-שעתי? לא מוותרת על עיתוני הבוקר? אז יכול להיות שעבודה ביח"צ זה בשבילך. אשת יח"צ טובה צריכה להיות בקיאה בחדשות, וזה לא משנה מה תחום העבודה. בין אם את יח"צנית של טכנולוגיה ובין אם יח"צנית של אוניברסיטה – את צריכה להכיר את החדשות שקשורות לתחום שלך.

עור של פיל: לא, אני לא מדברת על עור פנים נטול קמטים, אלא על עור עבה ועמיד בפני פגיעות. כולנו עושים טעויות, אבל טעות של יח"צנית יכולה לגרום גם לסוכנות היח"צ וגם ללקוח להיראות רע. ואז זה גורר צעקות גם מהבוס וגם מהלקוח, פשוט אין לך לאן לברוח, ושלא לדבר על מצבים יומיומיים בהם את נקלעת לג'ורה של העיתונאי ההוא, זה שקם על הצד הלא נכון והחליט לפרוק מתחים עלייך, ועוד לא דיברנו על אינספור הפעמים בהם תשמעו את צירוף המילים הקדוש "לא, תודה".

דינאמית: אם את אדם שאוהב לעשות אותו דבר כל יום, עבודה ביח"צ זה לא בשבילך. עבודה ביח"צ היא עבודה דינאמית, מאתגרת ולא תמיד יודעים לאן יוביל יום. את יכולה לתכנן את סדר היום שלך אבל אם פתאום יש שריפה, את חייבת לטפל בה. לפעמים יש פגישות בחוץ, ולפעמים פגישות במשרד ולפעמים שיחות ועידה עם חו"ל. אף יום לא דומה ליום הקודם ואין דינו של לקוח א' ללקוח ב'.

עבודה קבוצתית: נכון שאמרתי מקודם שיחצ"נית היא מנהיגה שלוקחת על עצמה את העבודה, אבל, רוב משרדי היח"צ הם משרדים עם מספר יח"צנים. אם את לא יכולה לשמוח בהצלחת יחצ"ן-עמית, אז את לא בכיוון הנכון.

סדר בתוך הכאוס: אחד הדברים הכי חשובים בעבודה הזו – סדר וארגון. יש כל כך הרבה דברים לעקוב אחריהם, לעבוד עליהם ולזכור אותם. אם את לא יכולה להיות מסודרת ומאורגנת, כנראה שזו לא העבודה בשבילך. אחד הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות לך בתור יח"צנית, זה שייפלו לך דברים בין הכיסאות.

שמחת חיים: בסופו של דבר, את צריכה להיות מאושרת בעבודה ולאהוב לקום אליה כל בוקר. פשוט, בנאלי, אבל, נכון. לפחות בשבילי…

* הפוסט מבוסס באופן רופף על מאמר של ברוקס וואלס מה-PR Daily.