הלו AI
מי שיטרח וייגש לבחון מקרוב את קרביהן של כמה מהתעשיות היותר חמות כיום, יגלה מהר מאוד שמאחור, ובלי שבכלל נרגיש בכך, פועלות ברקע טכנולוגיות בינה מלאכותית רבות עוצמה. קניות ברשת? AI. נסיעה במכונית? AI. שיחת וידאו? AI. נכון. השימושים בבינה המלאכותית כבר מזמן לא מוגבלים לעולם המדע הבדיוני. זה שהם שקופים למשתמש ההדיוט, לא אומר שהם לא שם, מכוונים, מסייעים ואולי בעצם גם מכתיבים איך נראה העולם שמסביב לנו
קשה כיום ביותר למצוא תעשייה שבה לא אומצו טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI). למעלה מ-95% ממשתמשי המובייל משתמשים בעזרים קוליים המופעלים על ידי AI – עד שנת 2024 צפויים להיות מעל 8.4 מיליארד מכשירים עם עוזרים קוליים – פי שניים מאשר בשנת 2021. כמעט מחצית (40%) מהאנשים משתמשים בחיפוש קולי במכשירים הניידים שלהם לפחות פעם ביום, תחום בו אפל וגוגל עדיין הכוחות הדומיננטיים עם 70% מהשוק, כשאמזון תופסת תאוצה מאחוריהם עם 25% מהשוק (באופן משעשע, 70% מהאנשים משתמשים באסיסטנטים האלה כדי לבדוק את מזג האוויר).
תוכנת למידת המכונה של גוגל הגיעה כבר לרמות דיוק של מעל 90% – למעשה, בסביבה מבוקרת, למידת מכונה טובה יותר בקריאת שפתיים מאשר בני אדם. גוגל מעבדת למעלה מ -3.5 מיליארד שאילתות חיפוש יומיות, מתוכן 15% חדשות לגמרי. ניהול נתונים הפך לבעיה קריטית ש-AI מסייעת להתמודד איתה – 95% מהחברות מצהירות כי אי היכולת לנהל נתונים לא מובנים – שהם 90% מכלל הנתונים הנאספים כיום – שמהווים אתגר לא קטן עבור העסק שלהן.
פלטפורמות המדיה החברתית – כמו פייסבוק, אינסטגרם וסנפצ'אט – מציעות מנועים חכמים במיוחד להתאמת פרסומות באופן אישי, פילטרים המסוגלים לזהות את תנועות הפנים ואפילו הצעה אוטומטית של פעולות רלוונטיות בתוך האפליקציה, כמו הצעה להזמין מונית כשאנחנו כותבים שאנחנו צריכים טרמפ, או האמוג'י הנכון שמתאים למצב הרוח שתיארנו בתגובה.
בעולם הפיננסי, בינה מלאכותית מסייעת גם בבנקאות וגם ברשת במניעת הונאות, אך גם עבור הפקדת צ'קים במובייל, חישוב דירוג האשראי, המלצות מותאמות אישית וחיפוש מתוחכם אחר מוצרים רלוונטיים. נטפליקס הצליחה לחסוך מיליארד דולר כבר בשנת 2017, בזכות למידת מכונה ושימוש ב-AI.
ואם הנתונים עד עתה לא שכנעו שאנו רוכבים מהר מאוד על גל ה-AI, הנה עוד קצת נתונים: בשנת 2021, הגידול בשימוש ב-AI בעולם העסקים עתיד להניע מכיס לכיס במגוון גופים, ארגונים ומוסדות 2.9 טריליון דולר ולנהל 6.2 מיליארד שעות עבודה פורות ויעילות. עד 2025 תעשיית הבינה המלאכותית צפויה להיות שווה 190 מיליארד דולר, כאשר ההוצאות העולמיות על מערכות AI כבר צפויות להגיע ל-207 מיליארד דולר עד סוף שנת 2021. ההשפעה של בינה מלאכותית ורשתות עצביות על ענף הקמעונאות בלבד מוערכת בשווי של בין 400 ל -800 מיליארד דולר. מעבר לכך, על פי התחזיות, תעשיית ה-AI תהיה אחראית ליצירת 9% מכלל המשרות החדשות בארה"ב עד 2025.
נתונים אלה לא מפתיעים בהתחשב באימוץ הכולל של טכנולוגיות הבינה המלאכותית בעולם העסקים. למעלה מ -35% מהעסקים משתמשים כיום ב-AI בצורה כלשהי. כמעט 85% מהעסקים רואים בהשקעה ב-AI עדיפות אסטרטגית עבורם. כמעט 90% מהעסקים שאימצו AI הבהירו כי הם משתמשים או שוקלים להשתמש ב- AI לצורך תחזיות מכירות. עד 80% ממנהלי שיווק B2B חוזים כי בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בענף וכמעט 95% מהמנהלים אומרים כי ל-AI יש השפעה חיובית על הענף שלהם – עלייה דרמטית מאז 2018, כשרק 70% מהם אמרו זאת. גם מצד הצרכנים, למעלה מ -40% מהם מאמינים שבינה מלאכותית משפרת את חייהם בדרך כלשהי. לכל הפחות, קצת יותר מ -70% מהצרכנים טוענים שלא מפריע להם שעסקים משתמשים ב- AI אם הטכנולוגיה הזו מקלה על החיים שלהם.
כמה דוגמאות מהעולם החדש? בבקשה:
מכוניות מונעות בינה
בתחום התחבורה, בינה מלאכותית הפכה להכרחית במיוחד, בניסיון לייעל ולשפר את כמות התנועה בכבישים. Google Maps, למשל, באמצעות נתוני מיקום אנונימיים מסמארטפונים, יכולה לנתח את מהירות התנועה בכביש בכל זמן נתון. עם רכישת Waze בשנת 2013, גוגל יכולה לשלב ביתר קלות אירועי תנועה המדווחים על ידי משתמשים כמו בנייה ותאונות. גישה לכמויות עצומות של נתונים המוזנות לאלגוריתמים שלה פירושה שגוגל יכולות להפחית נסיעות על ידי הצעת המסלולים המהירים ביותר לעבודה וממנה. חברות כמו Uber ו-Lyft כבר משתמשות ב-AI למניעת הונאות, חישוב מיקום האיסוף הטוב ביותר וחישוב זמני הגעה, ועתידות להשתמש בה עוד יותר לצמצום הצורך בהגדלה זמנית של המחירים כדי להתמודד עם עלייה בדרישה למוניות. השימוש הוותיק ביותר בתחום שייך דווקא לתעשיית התעופה, בה טייס אוטומטי הנסמך על בינה מלאכותית נמצא בשימוש כבר שנים רבות. בעתיד, AI תקצר נסיעות עוד יותר באמצעות מכוניות בנהיגה עצמית שמביאות עד 90% פחות תאונות, שיתוף נסיעה יעיל יותר כדי להפחית את מספר המכוניות בכביש עד 75%, ורמזורים חכמים הפחת את זמני ההמתנה ב -40% ואת זמן הנסיעה הכולל ב -26% במחקר פיילוט. מכוניות אוטונומיות, המופעלות על ידי AI, צפויות להפוך למציאות אפילו בעשור הקרוב.
״מרבית הוויכוח סביב אימוץ טכנולוגיות חכמות נסוב סביב הדורות שנולדו כבר לתוך העידן הדיגיטלי, דוגמת המילניאלס ודור Z״, אומרת מיכל גבע, מנכ״לית חברת האוטו-טק HARMAN ישראל שמפתחת טכנולוגיות מקושרות לתעשיית הרכב העולמית. ״כדי להגיע לקהלי היעד האלה, כך לפחות רווחת הסברה, צריך לעשות שימוש תדיר במושגים ובעולם החוויות וההתנסויות שהצעירים רגילים אליהן. אבל, תוך כדי, אסור לשכוח את דור הבייבי-בומרס המתבגר, אותו דור שאולי יהיה גם הדור הראשון להתנסות בחלק מהטכנולוגיות, כדי לטפל בבריאותו, כדי לסייע לו להתנייד ממקום למקום. צרכנים מבוגרים הם חלק לא מבוטל מקהל ההולך וגדל שצמא לפתרונות שמונעים בבסיסם על ידי טכנולוגיות חכמות״.
במכוניות, לדוגמה, אומרת גבע, אמצעי בטיחות מתקדמים, דוגמת ניטור ׳נקודות מתות׳, או בקרת שיוט אדפטיבית, מפחיתים בתורם את הסכנה שבהתנגשות. טכנולוגיות מתקדמות אף יותר, כמו חגורות הבטיחות החכמות, שיוכלו לזהות האם נהג או נוסע סובלים מהתקף לב, או מצב מסכן חיים אחר, יהפכו נהיגה של קשישים לבטוחה יותר. ״אין ספק שדור הבומרס בהחלט כאן כדי להפוך ל׳מאמצים המוקדמים׳ של לא מעט טכנולוגיות חדשות. אותם מבוגרים גם יגלו עניין רב בטכנולוגיות שיאפשרו להם להמשיך וליהנות מעצמאות,. כך למשל, סביר שהם ימצאו עניין רב בשימוש בעוזרים קוליים ובהפעלה קולית של מערכות, נתון שיביא לשוק גדל והולך של יישומים שישנו את הדרך בה אנו חושבים על AI ותפקידה בחיינו״.
בעולם החינוך נראים כבר שימושים רבים לבינה מלאכותית – בודקים אוטומטיים של העתקה במטלות ומבחנים, קוראים אוטומטיים של חיבורים שמסייעים במתן ציונים יעיל יותר ובעתיד, היא תוכל אפילו לשמש לזיהוי וסיוע לתלמידים בסיכון.
בינה מלאכותית בתחום הווידאו
בענקית תקשורת הווידאו זום, השימוש ב-AI מתבצע לרוחב כל מוצרי הפלטפורמה, כשהמשתמש בקצה אף לא מודע לכך. מייסד ומנכ"ל זום, אריק יואן, טוען כי טכנולוגיית ה- AI יכולה לחולל מהפכה בשיחות הווידאו בעתיד ולהביא היבט פיזי לפגישות וירטואליות. לפי ראש אגף התקשורת בזום, פריסיליה ברולו, אין ספק שבינה מלאכותית משפרת את איכות העבודה – "מסקר עם תגובות של למעלה מ -1,000 משתמשי זום, כולל אנשי IT ועובדים מרוחקים, מצאנו שכמעט 80% מהאנשים חושבים שבינה מלאכותית יכולה לעזור להם לחסוך 1 עד 5 שעות פרודוקטיביות בשבוע. זה שווה ל- 1 עד 4.5 שבועות של תפוקה נוספת בכל שנה".
מאז הקמתה החליטה זום לנקוט בגישה ממוקדת בווידיאו ובמקום להשתמש בפתרונות מדורות קודמים, החליטה להנדס ולרשום פטנט על עיצוב הטכנולוגיה שלה. זום מאפשרת למאות משתתפים להשתתף בו זמנית בפגישות שלהם, מה שמצריך את השירות לטפל בחיבורים בעלי איכויות שונות על פני גאוגרפיות שונות. לכן, זום תוכננה כטכנולוגיה מבוססת ענן, עם שרתים הממוקמים ברחבי העולם, והיא ׳מתווכת׳ העברת שמע ווידאו, במקום להשתמש בקישוריות עמית לעמית (P2P).
ואכן, זום שילבו לא מעט תכונות הנסמכות על בינה מלאכותית כחלק מהותי במוצר שלהם. דחיסת הווידאו, לדוגמה, מזהה את החלקים הרלוונטיים ביותר בתמונה וממקסמת את הרזולוציה של אותם אזורים. מאחר שאנשים נוטים להתמקד יותר בפנים מאשר ברקע, תכונה זו נותנת עדיפות לנושא כאשר רוחב הפס מוגבל. באמצעות ערכות כלים כמו Keras, Tensorflow או PyTorch, המערכת מיישמת מודלים של למידת מכונה כמו נטרול רעש, איתור פעילות קולית, זיהוי רמקולים, שיפור דיבור וזיהוי מוסיקה. גם עיבוד השמע בזום נסמך על בינה מלאכותית, עם אלגוריתמים של Deep Learning המעבדים אותות שמע כדי לשפר את איכות השמע במהלך הפגישות.
גם חדרי הפגישות של זום משופרים באמצעות AI, עם תכונות כמו מעקב מצלמה אוטומטי אחר הדובר, מיקוד רמקולים וספירת האנשים הנוכחים. כדי למנוע הונאה, טכניקות של למידת מכונה משמשות לפיתוח מודלים לגילוי הונאות, המסננות תכנים שאינם רצויים בזום כמו פורנוגרפיה, הונאות טלפוניות וספאם. בנוסף, החל מ-2021, לזום ישנה גם אינטגרציה עם האסיסטנט הווירטואלי של גוגל.
ה-AI שברקע
אחת מתכונות הדגל של זום, הרקע הווירטואלי, מאפשר למשתמשים לטשטש את הרקע מאחוריהם בפריים או להחליף אותו בתמונה, או בסרטון על מנת להגביר את פרטיותם במהלך פגישות. תכונה זו משתמשת בטכניקה של ראיית מכונה המכונה Image Segmentation אשר יכולה לזהות את הדובר בפריים ולהחסיר את הרקע סביבו. בנוסף, האפליקציה כוללת תכונה הנקראת "שפרו את המראה שלי" המחילה פילטר להחלקת עור המשתמש ומפחיתה פגמים, מה שמקל על משתמשים רבים שעלולים להרגיש לחץ סביב הופעתם החיצונית במהלך פגישות.
זום מציעים בנוסף גם תמלול חי, הנסמך על מספר טכנולוגיות NLP כמו תמלול דיבור לטקסט, תרגום, סיכום וניתוח סנטימנטים. NLP – עיבוד שפה טבעי – נסמך גם הוא על AI כדי לעבד, להבין ולפרש את השפה האנושית. שוק ה- NLP צפוי להיות שווה יותר מ -40 מיליארד דולר בשנת 2025 ונכון לעכשיו, NLP הוא אחד משלושת הכישורים המבוקשים ביותר בשוק העבודה – עם יותר מ-1100 חברות שעוסקות בתחום ברחבי העולם. שוק הרמקולים החכמים למשל, פלח בשוק ה-AI שתלוי מאד ב-NLP, צפוי להיות שווה 19 מיליארד דולר עד 2027.
בזום, תוצרי ה-NLP שימושיים במיוחד עבור משתתפים עם רע איכות שמע או בסביבה רועשת. כעת, השימוש בבינה מלאכותית מרחיב על הפונקציה הזו. במידה ומארחי הפגישה הקליטו את הפגישה בזמן שהתרחשה (כך שהיא נשמרה בענן), מערכת ה-AI של זום תבחר באופן אוטומטי את החלקים החשובים ביותר בפגישה. המערכת עובדת על ידי זיהוי מילות מפתח רלוונטיות המופיעות בתמלול. לאחר מכן, זום מאפשרת למארח הפגישה לבצע התאמות ועריכות לחלקים שה-AI סימנה כחשובים כדי ליצור מהם הקלטה חדשה לחלוטין, כך שאנשים יוכלו לצפות בדיעבד הן בגרסא המלאה של הפגישה והן בגרסה המקוצרת המכילה את הנקודות החשובות בלבד. הפונקציה הזו חוסכת זמן ומשפרת יעילות בהעברת מידע לכל הצוות בארגון.
הפנים לעתיד
העתיד של טכנולוגיות כמו אלה שמפעילה זום בשילוב עם בינה מלאכותית נראה מבטיח. על בסיס התכונות הקיימות, ניתן כבר לדמיין את הצעד הבא בייעול בשימוש ב-AI בפגישות וידאו. בארגונים הפרושים במקומות רבים בכל העולם, תכונות כמו תרגום חי המתרחש תוך כדי פגישות יאפשר למשתמשים לעקוף מחסומי שפה ולתקשר בצורה אפקטיבית. תוכנות זיהוי פנים באמצעות AI יוכלו להיות מועילות במיוחד – במקום להוסיף שמות בצורה ידנית או לעבוד מול רשימה נפרדת, AI יכולה להפוך את התהליך לאוטומטי ולאתר את הנוכחים. כלי זה יוכל להיות מועיל במיוחד לבתי ספר (לבדיקת נוכחות אוטומטית) ואפילו לצרכים רפואיים, כמו הקלטת פגישות וגישה אליהן בהמשך. AI יכולה להיות מתוחכמת עוד יותר, לפרש שיחות בזמן שהן מתרחשות ולחלק משימות לעובדים באופן אוטומטי בזמן התרחשות הפגישה.
״טכנולוגיות דוגמת בינה מלאכותית (AI), לימוד מכונה (ML), ביג דאטה ואחרות, טומנות בקרבן בשנים האחרונות הבטחות רבות, לחברות וכמובן גם לנו, הצרכנים״, אומרת גבע. ״עבור עסקים מדובר בכלים שיכולים בנקל לפתוח שווקים חדשים, לא ממופים ולהכניס לקוחות חדשים, תוך שהם משנים את הכיוון אליו הולכות החברות. עבור הצרכנים הטכנולוגיות מביאות עימן הגברת יעילות והתאמה אישית, תוך סיפוק צרכים קיימים וגם כאלה שהם כלל לא היו מודעים להם״.