2050. והרי התחזית
מצוייד בשמועה שהנבואה ניתנה לשוטים, יצאתי, כשאני חמוש במומחים ממגוון תחומים, לבדוק כיצד הטכנולוגיה שאנו מכירים כיום תשפיע על העתיד של כולנו.
אז איך אתם רואים את העתיד שלכם? קודר? ורוד? האם אתם חושבים שהבגדים שתלבשו ירוססו עליכם לקראת היציאה מהבית? רובוטים יכינו לכם את החביתה (מביצים מהונדסות גנטית)? מושבות מאוכלסות אדם ישכנו על המאדים, הבתים יבנו את עצמם ומכוניות חסרות רחמים (ונהגים) ישוטטו ברחובות? כל התחזיות, שנשמעות כאילו יצאו זה הרגע מספרי מדע בדיוני, נאמרו ונכתבו על ידי אנשי מדע מנוסים ורציניים, מהסוג, כנראה, שלא מפריע לו להתנבא, ומתוך, אולי, ידיעה שהאמירות שלהם ממילא ייבלעו בעתיד בתוך אוקיינוס ענק של מידע ונתונים שרק יילך ויגדל עם הזמן.
ובכל זאת, תרגילי ״קריאת מפה נוכחית״, ונסיון לבחון לאן ה״עסק״, הולך מכאן, הם תרגיל מחשבתי מהנה לעתים, מפחיד ובהחלט מעורר מחשבה. כנראה שהכי נכון להתחיל באמירה של הסופר, המדען והעתידן, ארתור סי. קלארק, שהתבקש במהלך ראיון שנתן בשנת 1964, לתת תחזית קדימה: ״נסיון לחזות את העתיד הוא מתסכל ובהחלט מהווה מקצוע מסוכן, שכן החוזה מסכן עצמו בנפילה בין שני כסאות… גם אם התחזיות שלו נשמעות הגיוניות לחלוטין כיום, די ברור שתוך, 30 או 50 שנה, אתם יכולים להיות בטוחים כי ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה יהיו כה מהירות ויעמידו את התחזיות שלו באור שמרני, שלא לומר, מגוחך. מצד שני, אם בידי מישהו היתה ניתנת היכולת לתאר במדוייק את העתיד, הרי שהסובבים אותו יהיו משוכנעים לחלוטין שהן אבסורדיות לחלוטין… הדבר היחיד שאנו יכולים להיות בטוחים לגביו, כשמדברים על העתיד, בהיבטיו הטכנולוגיים, הוא שהעתיד יהיה פנטסטי לגמרי… ״.
כשיצא דונאלד פרל, עתידן ומייסד מגזין,Datamation , לבחון את הסוגיה, הוא מתחיל דווקא ממספר בני האדם שצפויים לחיות על כדור הארץ. 9 מיליארד בני אדם יחיו על הכדור הצפוף ואחד מתוך כל שישה מהם יהיו מעל גיל 65. על פי הצפי, ההכנסה לנפש תגדל, וכמוה גם המספרים המתייחסים לכמות כלי הרכב: מ- 130 רכבים לכל אלף איש, ל-250 בשנת 2050. העולם של פרל, הוא עולם ש׳צבוע ורוד׳. הסיבה: ההתקדמות הטכנולוגית שתגוייס לרווחת בני האדם. ״בשנת 2050, כמו שאני רואה אותה, בני האדם יחיו בעידן של שפע יחסי. חלק מהסיבה יהיה בגלל הננו-טכנולוגיה המולקולרית, שתאפשר לבנות ולייצר ולפתח מוצרים מהר יותר וזול יותר. אנרגיה סולארית ורובוטים יגוייסו אף הם לרווחת המין האנושי ועימן נראה פריחה בתחומי האינטליגנציה המלאכותית, הביולוגיה הסינטתית, רפואה גנומית, שימושי ביג דאטה, מציאות רבודה, הרשת הסמנטית, מחשוב קואנטום, תקשורת הולוגרפית, IoT , חוכמת המונים, הדפסת תלת מימד של מגוון חומרים, רחפנים ומכוניות אוטונומיות״.
רובוטים שמקבלים החלטות לבד
ריי קורצוייל, שנדרש לנושא, בספר שיצא בשנת 2005 תחת הכותרת המבטיחה ״The Singularity is Near״, הוא מעריך כי הסינגולריות הטכנולוגית TS) ) תקרה אי שם לקראת שנת 2045, כשהוא מתכוון למיזוג הצפוי בין האנלוגי לדיגיטלי, כאשר מחשבים שיריצו תוכנות המבוססות על אינטליגנציה מלאכותית, יעמלו במחזוריות על שיפור עצמי, כשכל דור יהיה חכם מקודמו, כשבסופו של דבר התוצאה תהיה מעין ״סופר-אינטליגנציה״, שתעבור בהרבה את זו האנושית. הכח המחשובי הזה ייכנס לרובוטים שיהיו עצמאיים יותר ו״אנושיים״ יותר. רובוטים ישחקו תפקיד חשוב ומשמעותי בניטור ושמירה על כדור הארץ. בעתיד כזה קל לדמיין רובו-דבורים שיסיעו בהאבקה של יבולים, רובוטים שיבצעו משימות שבני אדם לא יכולים, או חוששים לבצע, ואינטליגנציה מלאכותית, המתוגברת בחיישנים מתקדמים יאפשרו לרובוטים לקבל החלטות, בלי לחכות למפעיל האנושי שלהם.
״רובוטים תעשייתיים, גם כיום אינם נראים כמו שרבים אולי חושבים״, אומר ד״ר עמי אפלבום, נשיא KLA-Tencor ישראל, ספקית גלובלית מובילה של פתרונות מתקדמים למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, שבמפעליה במגדל העמק, ניתן לפגוש רובוטים תעשייתיים מהמתקדמים בתעשייה (שהביסו רובוטים יפניים מתחרים בתעשיית ייצור השבבים). ״הרובוט שאני מדבר עליו הוא מכונה, די גדולה, לעתים עם זרועות, אבל לא בהכרח, שמצויידת ביכולות של תנועה ממוחשבת בדיוקים שיד אדם אינה יכולה אפילו להתקרב אליהם ולעיתים עם יכולת החלטה כאשר תבנית התנועה משתנה. לרובוטים האלה יש כיום חלק מרכזי בתעשייה המודרנית ובלעדיהם לא ניתן היה להחזיק מספר רב של קווי מוצרים. אני בהחלט צופה שהמגמה תלך ותתפתח גם בעתיד״. לדברי ד״ר אפלבום המהפכה הדיגיטלית וההתקדמות המשמעותית שרואים כיום בכל תחומי הטכנולוגיה, מחיישנים, מצלמות, תוכנה, דרך חומרה, בינה מלאכותית ועד יכולת קבלת החלטות בהתאם למצבים משתנים, במקביל לירידה במחירי הרכיבים, מאפשרים ליזמים ולחברות קטנות להשתלב ולעיתים ולהוביל פיתוח בכיוונים חדשים. ״חיישנים הופכים ליותר טובים ונגישים, תקשורת פס רחב, Big Data , אינטרנט של הדברים, הופכים לסטנדרט והמחקר באינטליגנציה מלאכותית ובראייה ממוחשבת נמצא בפריחה באקדמיה, בעולם ובישראל. כיום, וללא ספק בעתיד, יהיה קל וזול יותר לבנות רובוטים, לפתח אותם ולהביא אותם לעידן חדש ויעיל״.
על פי ההערכות, שוק הרובוטיקה העולמי יגדל מ-30 מיליארד דולר כיום ל-80 מיליארד עד שנת 2020 והצצה למדינות מובילות טכנולוגית, מגלה שיש שם השקעה חסרת תקדים בתחום. ״ככל שהרובוטים יהפכו לחכמים יותר הם יוכלו ליצור מוצרים חדשים שלא ניתן לייצרם ללא רובוטים… הם ישחררו את בני האדם לעבודות מתוחכמות יותר ובגלל המחיר שיירד, הם ישולבו בעוד ועוד תחומי ייצור. ישראל, כמדינה מובילה מדעית וטכנולוגית חייבת לקחת חלק מוביל במהפיכה״, אומר ד״ר אפלבום. ״אנו מעצמה של חדשנות ופיתוח, ככל שמדובר בחיישנים, בקרים, תקשורת, סייבר, חומרה ותוכנה. יש לנו יכולות בתחומי הרובוטיקה הצבאית והפארה-צבאית, הרפואית וללא ספק בחקלאות ובייצור התעשייתי. יש לנו תנאי פתיחה מעולים להתפתחות של תעשייה רובוטית כמובילה עולמית. צריך להמשיך ולפתח את המצויינות הקיימת, להגביר את החיבור בין אקדמיה ותעשייה וליצור אקו סיסטם שימשוך קרנות, משקיעים וגופי ממשל, לשים יותר כסף בתחום. באמצעות החלטות נכונות היום יש לנו בהחלט סיכוי טוב להבטיח שעד 2050 (ואפילו הרבה קודם) ישראל תהיה ממובילות המהפיכה הרובוטית״.
מדפיסים ולא בונים
הפעילו חזק חזק את הדמיון. מוכנים? עכשיו נסו לדמיין בית של 45 קומות, שמישהו הולך לבנות תוך חודש. הגיוני? לא ממש. עכשיו דמיינו בית, מה בית? גורד שחקים בן 57 קומות ודמיינו שלקח רק 19 יום להשלים אותו. הגיוני? לא ולא , אבל, זה בדיוק מה שעשתה חברת Broad Sustainable Building הסינית… בקצב מטורף של 3 קומות ביום, ועם תכולה של 800 דירות ועוד חללי משרדים לכ-4000 איש. כן. 19 יום. הפטנט: לא בונים את המבנה מבטון, אלא מייצרים מראש רכיבים מתכתיים, מביאים לשטח ומתחילים להרכיב את הפאזל.
אבל, BSB אינה לבד עם תוכניותיה לשנות את פני עולם הבנייה. תעשיית הבנייה כולה לנכנסת לעידן חדש: עידן המבנים המיוצרים. וכן, גם לטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד, יש כאן יותר מיד ורגל. הקונספט אינו חדש. ״השינוי אכן קורה והוא רק יילך ויצבור תאוצה בעשורים הקרובים״, אומר עילאי רוטביין, מנהל תחום הבנייה ב-Autodesk ומנכ״ל Autodesk ישראל. ״אנו מאמינים כי על מנת לשנות את התעשיות המסורתיות אותן אנו משרתים, יש צורך בחשיבה מחוץ לקופסה ואימוץ הטכנולוגיות המודרניות ביותר". לדברי רוטביין, השינוי קרה ב״כיסים״, הפזורים פה ושם בעולםֿ ובשנה, שנתיים האחרונות, המגמה החלה לצבור תאוצה גם מחוצה להם. ״בין אם מדובר בחלקי מתכת שיוצרו במפעל והובלו לשטח, הצבת מדפסות ענק להדפסת רכיבים בשטח, הבאת פאנלי בטון והרכבתם ועוד שלל שיטות: לכולם יש מכנה משותף אחד: ייצור מראש, או בשטח״.
להערכת רוטביין, ענף הבניה אינו תחום החובב שינויים ובטוח שלא שינויים מהירים, אבל, הוא משתנה. ״כמו שקשה לעוסקים בתחום להכנס לעידן העבודה בענן, או להגיע לשטח לא מצויידים בערימות של ניירות שרטוט, אלא בטאבלטים, כך גם עם מה שמכונה כיום ׳assembled architecture׳ או ׳Prefabricated architecture׳״. ועם זאת, השינוי מתחיל לחלחל מלמטה, הוא אומר. הסיבה? שימוש גובר והולך במודלים דיגיטליים ושיטות ייצור מתקדמות ביותר. ״זה מתחיל בטכנולוגיות של הדפסת תלת מימד, שימוש ברובוטים, בשטח ומחוצה לו, טכנולוגיות נשלטות CNC ואפילו סריקות תלת מימד של שטחים – לכל אלה יש בסוף היום השפעה לא מבוטלת. לזה מוסיפים את המודלים של העבודה השיתופית, דוגמת זו המצויה ב"מידול האינפורמציה של המבנה" – Building Information Modeling) BIM) והתמונה מושלמת״.
"ייצור מבנים עד שנת 2050 יכול להפוך לתהליך מהיר בצורה יוצאת מהכלל ומותאם אישית" אומר רוטביין. ״אתה יכול ליצור מגוון ללא תוספת עלות, וניתן לעשות זאת במהירות רבה. העולם נמצא כיום על סף אחד השינויים המשמעותיים והגדולים ביותר מאז המהפכה התעשייתית, בדרך שבה אנו מעצבים ויוצרים דברים. חברות ואנשים, בתעשיות שונות ומגוונות, מוצאים עצמם מאותגרים על ידי שינויים בדרכי ייצור, בביקוש ובמוצרים עצמם. טכנולוגיות חדשות, כמו הענן והמובייל, וטרנדים תעשייתיים כמו מדפסות ה-3D משנים את הדרך שבה אנו עובדים וחיים. על רקע זה, צומח עתיד חדש של עשיית דברים. ישראל, בהקשר הזה, מייצגת מרכז חדשנות חשוב ומשמעותי עבור תחום הדפסת התלת מימד – וכן גם עבור תעשיית הבנייה. יש כאן ריכוז גדול של אנשים שמספקים את אבני היסוד לחדשנות, שבה מעצבי מוצר, יצרני חומרה (מדפסות), אדריכלים, מהנדסים, מפתחי תוכנה ויצרניות של חומרי הדפסה, יוכלו להשתמש כדי לדחוק את גבולות טכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד ולהאיץ את המהפכה התעשייתית החדשה".
תדפיס לי משולש פיצה
סוכנות החלל האמריקנית עמדה בפני משימה לא פשוטה לפני כשנה: פיתוח מדפסת תלת מימד לאוכל, כזו שתשרוד מסעות בחלל ותדע להדפיס אוכל טעים ומזין ובעיקר פיצות. ולא, זו אינה בדיחה. כיום עובדים בנאסא על מדפסות אוכל מורכבות שיעמדו בתנאי חוסר כבידה ועל פי התחזית תוך עשור או שניים אפשר יהיה לראות מוצר מוגמר, כזה שיספק את צרכיהם של האסטרונאוטים בדרכם לכבוש את החלל הרחוק. ״אבל למה ללכת רחוק כל כך״, אומר ניר גלזר, מנהל תחום הדפסת התלת מימד בחברת סיסטמטיקס, ספקית פתרונות מחשוב ייעודיים לשוק הישראלי, המייצגת בישראל מגוון חברות מובילות העוסקות בתחומי תכנון ועיצוב מכני, כמו גם פתרונות להדפסה תלת מימד. ״מה לגבי הדפסה של בגדים? כיום מדובר בתהליך בזבזני ומורכב שתופס הרבה שטח. מדוע לא לנצל בגדים ישנים ובמקום לזרוק אותם להכניסם למכונה שתמחזרם ותדפיס עבורכם את הבגד הבא? כיום רואים ביותר ויותר מקומות הדפסות בתלת מימד של רכיבים שימושיים להפליא, מתחומי הרכב ועד ל׳חלקי חילוף׳ בגוף האדם ועוד לא דיברנו על הדפסת רקמות… אבל, מה לגבי הדפסה של מטוס לשימושים עצמאיים בעתיד? כיום חברות בענף התעופה כבר מדפיסות חלקים למטוסים, שהם קלים וחזקים בהרבה מהקיימים, כך שקל להעריך שהטכנולוגיה שמתקדמת מאוד מהר ונכנסת בהדרגה לחיי כולנו, אכן תעמוד במשימה. אין כל סיבה, שאם מדפסת מבית Markforged , שמותאמת כיום להדפסת חלקים תעשייתיים המחוזקים באמצעות חומרים מרוכבים כגון סיבי פחמן, מנפקת מוצרים מוגמרים הניתנים לשימוש במגוון תעשיות, מרכב, דרך חלקי רובוטים ועד לתותבות בתחומי הרפואה השונים, לא תעשה את אותו הדבר מהר יותר, חזק יותר וזול יותר בעתיד לבוא.״
גלזר
לדברי גלזר, מדפסות התלת מימד שאנו מכירים כיום מזכירות את הדרך בה נכנסו לחיי כולנו המחשבים הראשונים. הם גדולים ואיטיים בהתחלה, אחר כך נכנסו לבתי ספר ולאקדמיה, ומהר מאוד הם בכל פינה. כך גם עם מדפסות התלת מימד. הן נמצאות בשלב בו היו המחשבים האישיים בשנות ה-80 ועדיין הן עושות המון. הן אולי לא נמצאות בכל בית, כמו שהעריכו עם כניסתן לשוק, אבל, רואים יותר ויותר אנשי מקצוע, כמעצבים, רופאים, יוצרים ומחנכים שרואים בהדפסת התלת מימד חלק בלתי נפרד מעתידם. ״צריך לזכור את היתרון הגדול שיש בהדפסת תלת מימד, כשבאים לבחון את עתיד הטכנולוגיה״, אומר גלזר. ״מדובר כאן בהתאמה אישית. התאמה מהסוד שמאפשרת לאדידס, נייק וניו באלאנס לעשות נסיוונת בהדפסת נעליים על פי הזמנה ובעצם מדוע לא להכנס לחנות בעתיד, להמדד במדוייק ולחכות שמכונה לא גדולה תדפיס לך זוג נעליים המותאם במדוייק לצורת הרגל ולצבעים שאתה אוהב?״
עתיד עם IoT וקול
עוד מילת מפתח ״טכנולוגית״, שחוזרת שוב ושוב בשיחות על העתיד היא IoT – האינטרנט של הדברים. בעולם החדש, חיישנים יוכלו לאסוף אינספור נתונים מאינספור אובייקטים לטובת עיבודם והפקת תובנות מהם. את המהפיכה שאנו בראשיתה דוחפים כמה וכמה מגמות שצברו תאוצה בשנים האחרונות: טכנולוגיות חיישנים במחירים נמוכים ועם צריכת מתח נמוכה, קישוריות אלחוט נפוצה, כח מחשוב כמעט אינסופי ונגיש לאחסון בענן ומלאי בלתי מוגבל של כתובות אינטרנט, תחזיות על גודל התופעה יש למכביר, תלוי המעריך ורמת האופטימיות שלו. בסיסקו העריכו במהלך 2015 כי המספר הגיע ל-14.8 מיליארד מכשירים מחוברים וכי עד 2020 נגיע לכ-50 מיליארד (מתוך ״פוטנציאל״ של 1.8 טריליון מכשירים ומוצרים!). גרטנר מדברים על 26 מיליארד ואילו IDC מסתייגים ומצביעים על 32 מיליארד עד 2020. רחוק עד שנת 2050, אף אחד לא מעז להסתכן ולנבא את היקפי המהפיכה שבדרך…
אוהד אמיר, מנהל הטכנולוגיה של אסנס הישראלית Essence) ) ספקית גלובלית של טכנולוגיות IoT ופתרונות לחיים מקושרים מבוססי ענן, מסכים שהעתיד ׳ידבר׳ IoT . החברה, שמסתמנת כיום כשחקן מהשורה הראשונה בעולם, מספקת כיום מערכות המאפשרות לאנשים לנהל את בתיהם המקושרים לרשת, מכל מקום, בכל זמן, מכל מסך מכשיר אלקטרוני – ובזמן אמת, כשלקוחות הקצה מקבלים פתרון רחב טווח, שכולל מחומרה, דרך תוכנה, ועד אפליקציות סלולר מותאמות. בארסנל של החברה מצויה גם מערכת ביתית חכמה לבקרה על שיגרה יום יומית של מבוגרים, הניתנת להתקנה ולתפעול עצמי על ידי בני המשפחה. המערכת מפקחת על פעולות קבועות של המבוגר השוהה לבד בביתו ומאפשרת לבני המשפחה להשגיח על המבוגר באופן רציף.
אמיר גם מסכים עם הקביעה כי מערכות מופעלות ונשלטות קול יחליפו מתי שהוא בעתיד הלא רחוק את כל שאר ממשקי המשתמש. ״הדיבור לשלל מכשירים, שגם מניב תוצאות מיידיות, הוא אבן דרך באבולוציה של הטכנולוגיה. אנו נעים לאט, אבל בטוח, לתצורה טבעית יותר של אינטראקציה עם מכשירים ומערכות דיגיטליות מסוגים שונים ושל יצרנים שונים ועל הדרך עדים לחיסול הבלתי נמנע של מקלדות, עכברים, או אפילו משטחי מגע ולכיוון עתיד בו ממשק האדם-מכונה יהיה חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית של כולנו, ״ אומר אמיר.
אמיר
כיום, Amazon Echo , גליל מתכת ממוחשב מונע קול, ועונה לשם אלכסה, יכול להשיג עבור המשתמש תחנות רדיו שונות, לספר בדיחות ולענות על חידות טריוויה, וכן, לשלוט על יישומים חכמים. Siri של Apple מטפלת מדי שבוע בשני מיליארד פקודות או בקשות ועשרים אחוז מהחיפושים שמתבצעים בחיפוש של גוגל על מערכות אנדרואיד בארה״ב, מתבצעות על ידי שימוש בקול. אין ספק. כמה שזה נשמע פשוט ומובן, לקול יש את היכולת לבצע מהפיכה של ממש בעולם המחשוב על ידי שימוש באמצעי טבעי לאינטראקציה עם המכונה. כשם שסמארטפונים הם הרבה יותר מאשר טלפונים ללא חוטים ומכוניות הן יותר מאשר מובילות נוסעים, בלי סוסים, כך גם למחשבים בלי מסכים ומקלדות יש את הפוטנציאל להיות הרבה יותר שימושיים, הרבה יותר חזקים ויעילים מאשר ניתן לדמיין כיום. השימוש בקול יאפשר ליותר ויותר בני אדם לתקשר עם טכנולוגיה שסביב להם, ממכונות כביסה, דרך מקררים ועד אמצעי עזר לחיים טובים יותר.
אמיר מעריך כי טכנולוגיית הזיהוי הקולי, כמו גם טכנולוגיות אינטראקטיביות דומות, יהפכו אף ליותר שימושיות, כשהן פותחות מגוון אפשרויות עבור ספקי שירותים ויצרנים מתחומי ניטור הבריאות והאבטחה. ״החברות הגדולות מתחרות כיום על מוצרים הכוללים זיהוי והפעלה קוליים. הזיהוי הקולי יאפשר לצרכנים בכל גיל ליישם מודל חדש לגמרי של חיבור ואינטראקציה עם מערכות הבית החכם. הקול יביא את כוח המחשוב גם לאנשים שמסיבה כזו או אחרת לא יכולים להשתמש במקלדות ומסכים. לקול יש גם יכולת להשאיר חותם דרמטי על תחום המחשוב, אלא גם ואולי לשנות את השימוש בשפה עצמה…״
הביג יהיה יותר גדול
ואם כבר באזוורדס שישרדו כנראה גם הרבה אחרי 2050, הרי שגם לביג דאטה יש מקום חשוב. עולם הביג דאטה ממשיך לגדול ולהתפתח בקצב מהיר, ככל שאנו אוספים יותר ויותר נתונים ומידע הנוצרים על ידי מכונות, חיישנים ומיליארדי משתמשי מחשבים, סמארטפונים ושאר מכשירים אלקטרוניים אישיים.
"בעתיד שאני צופה, יהיה חיבור חזק ביותר בין IoT וביג דאטה״, אומר טל נועם, מנהל החטיבה למערכות Data Warehouse & BI בחברת מיטווך, נציגת Teradata בישראל ומביא כסימוכין את הערכת מכון המחקר מקינזי גלובל, שאומר כי חיבור בין העולם הפיזי לדיגיטלי דרך "האינטרנט של הדברים" עשוי לייצר ערך כלכלי של עד 11 טריליון דולר בשנה, עד 2025, שליש מכך במגזר הייצור.
אין ספק, אחד התחומים החדשניים בהם נעשה שימוש אפקטיבי ב- IoT וחיבורו לביג דאטה, הוא ביצוע יעיל של תחזוקה מונעת של ציוד יקר, שכל השבתה שלו היא בעלת משמעות כספית כבדה, למשל: טורבינות וגנראטורים לייצור חשמל מדלק או גז, ציוד לייצור חשמל באמצעות הרוח, מנועים של מטוסים, רכבות נוסעים, ציוד קידוחים, ועוד. "בציוד כזה ישנם, ויהיו עוד יותר בעתיד, חיישנים רבים למדידת לחץ, חיכוך, מהירות וכד', שיאספו וישדרו בזמן אמת, או באצווה, את הנתונים, אל מרכז לאיסוף נתונים ועיבודם. הנתונים הללו, שמנותחים בשילוב עם דיווחי תקלות היסטוריים ועם נתונים אחרים על התחזוקה השוטפת, מאפשרים לפתח מודלים לחיזוי תקלות בציוד שבו מדובר, בעזרת טכנולוגיית ביג דאטה כדוגמת Aster Data. באופן הזה ניתן לדחות פעולות תחזוקה תקופתיות ולתזמן אותן למועדים המתאימים ביותר, או לחלופין להקדים תחזוקה מונעת, במידה והמידע מהחיישנים מצביע על צורך כזה. יישום מתודולוגיית תחזוקה חדשנית זו, מאפשר לארגונים בתחומים אלו הקטנה מהותית של מלאי החלפים ושל עלויות התחזוקה, יחד עם הגדלת ניצולת של הציוד היקר".
לדברי לינדסי גילפין, מחברת הספר ״Follow the Geeks״, לביג דאטה יהיה בשנת 2050 תפקיד משמעותי ביותר בהאכלה של 9 מיליארד הפיות הצפויים לשהות על הכדור שלנו. ״חקלאות היא אחד העיסוקים החשובים ביותר כיום ויותר ויותר חקלאים מבינים שחייבים לאמץ טכנולוגיות חדישות, אם רוצים לעמוד במשימת ההאכלה של כל כך הרבה אנשים, והמירוץ לקראת מה שמכונה precision agriculture הוא די אכזרי. אם בעבר החקלאים הסתמכו על מוכרי זרעים ואנשי הדברת מזיקים, כיום הם מסתמכים על גורמים המסייעים להם באיסוף מידע מהשטח ובעיקר מניתוחו. אי אפשר לייצר עוד אדמה… חייבים למקסם את הפוטנציאל הקיים בכל חלקה וחלקה ולהיות יותר יעילים והשימוש בכלי ביג דאטה עושה את ההבדל – מתחזיות מזג אוויר, מדידות לחות קרקע, צריכת מים, שימוש במדבירים. הכל מתועד ונכנס למשוואה״.
אוטו אוטונומי
ואיך אפשר לדבר על העתיד בלי להזכיר את תחום המכוניות המחוברות, או האוטונומיות? מכונית אוטונומית, המבוססת בין השאר על טכנולוגיה של מובילאיי, נדגמה כבר על הכביש בתערוכת ״סביט״ האחרונה. הטכנולוגיה שמודגמת בו, פרי שיתוף פעולה בין דלפי למובילאיי ימשיך גם לאחר הרכישה על ידי אינטל ואמורה להיות זמינה ליצרניות הרכב כבר ב־2019. גוגל בוחנת את רכביה בארה"ב, אובר מפעילה פיילוט והיצרניות המובילות מדברות על רכבים אוטונומיים מלאים בהפצה מסחרית כבר ב־2020 (כשמדובר על רכב שיכול לנסוע בכל תנאי הדרך ללא צורך במעורבות כלשהי מצד הנהג, או ללא נהג אנושי כלל). ומה הלאה? כמה שנים עד שהשימוש ברכבים האוטונומיים יהפוך למקובל? חברת הייעוץ מקינזי העריכה כי בשנת 2030 רק 15% או פחות מהרכבים החדשים יהיו אוטונומיים. פחות דרמטי מההצהרות של החברות, אבל, חברת המחקר IHS Automotive טוענת במחקר משלה כי עד 2050, כמעט כל המכוניות יהיו בעלות יכולת של נהיגה עצמית.
אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל (לשעברRedbend) המעצבת ומתכננת מוצרים ופתרונות מחוברים ליצרני רכב, צרכנים וארגונים בכל העולם (יותר מ-25 מיליון כלי רכב בדרכים כיום מצוידים במערכות ״מכונית מחוברת״ של החברה) מצטט מחקר חדש של חברת ניסאן, בו מדובר על כך שתחום הרכב האוטונומי יהיה אחראי לתרומה של מעל 18 טריליון דולר לכלכלה האירופאית עד שנת 2050.
בצלאלי
״עם פרוץ הטרנד של העיסוק במכוניות המקושרות/אוטונומיות, עלו לא מעט שאלות לגבי זכות הקיום של ההמצאה שכבר שורדת 150 שנה, בלי שינוי דרמטי״, אומר בצלאלי. ״אם תסתכלו על הקשר שבין האדם למכונית שלו, אפשר לראות שזהו קשר שקשה יהיה לנתק. מכונית מעניקה חופש תנועה, עצמאות ואם זה ׳נעשה נכון׳ – מכונית יכולה גם להיות מאוד בטוחה וידידותית לסביבה. אם התחזיות נכונות, ואין סיבה להאמין שלא, עד שנת 2050 יתגלגלו על פני כדור הארץ מעל 3 מיליארד כלי רכב, לעומת מיליארד 1 כיום… לא קשה להעריך, בהסתכל על הקורה כיום והשקעות הענק בתחום, כי העתיד מושך לכיוון מכוניות אוטונומיות מקושרות. הנהיגה, או הישיבה ברכבי העתיד יהיו בטוחים יותר ויעילים יותר. מצד שני, באזורים עירוניים צפופים בהחלט אפשרי שנחזה במעין ״תאי תנועה״ (mobility pods) אישיים שינווטו עצמאית, וכמובן שיהיה מקום גם להסעה ציבורית. בכל מקרה, אפשר לנחש שבמרבית המקרים הרכבים ׳ידברו׳ בצורה מאובטחת ואמינה עם רכבים אחרים, עם רמזורים, רשויות, ובהחלט ניתן יהיה לדבר אליהן ולתת להן הנחיות קוליות״.
ונקודה למחשבה: בצלאלי מציין כי אנשים חייבים להבין שהכח המניע של רכבי העתיד (שאולי יהיו אפילו אפילו שיתופיים יותר), יהיה תוכנה, אפילו יותר מאשר דלק או חשמל. ״כמות התוכנה ברכבים נמצאת במגמת עלייה כבר כמה שנים, בד בבד כמובן לעלייה בכמות הרכיבים האלקטרוניים המבוססים מחשב. רכבים מודרניים מכילים היום בין 50 ל-100 יחידות מיחשוב ובקרה אלקטרוניות ECU) ) שונות, שאחראיות על יותר ויותר פונקציות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של ידיות, מוטות, שסתומים ומשאבות. עצמת המחשוב הכוללת ברכבים מודרניים שקולה לכ-20 מחשבים ביתיים חזקים. כמו כן, ע"מ שהמחשבים האלה יעבדו בצורה מתואמת ומקושרת פרוסות ברכבים מספר רשתות תקשורת אשר מחוברות ביניהן, רובן מבוססות כבלים (יותר מ-2 ק"מ של כבלי תקשורת) וחלקן אפילו אלחוטיות. זאת ועוד: נהוג למדוד כמות תכנה במדד הנקרא "שורות קוד". במטוס הקרב החדיש F-35 ישנם כ-25 מיליון שורות קוד ולעומת כל אלה, ברכב מודרני ישנם כ-100 מיליון שורות קוד וזה עוד לפני שהרכב הופך לאוטונומי, ועוד לפני שהוא שיתופי… ׳סתם׳ רכב מודרני. יותר מכך, כל ההערכות מצביעות על כך שבעוד פחות מעשור כמות שורות הקוד ברכבים תגיע ל-200 ואפילו 300 מיליון שורות קוד ומי יכול להעריך מה יהיה המצב ברכבי 2050?…״
בראי המציאות הרבודה
מציאות רבודה ומציאות מדומה. כמה מילים נשפכו בעיתונות הכלכלית על שני התחומים הכה מדליקים הללו. כשנשאלת השאלה מה יהיה הדבר הגדול הבא שיחליף את הסמארטפון, נראה שאם שופטים על פי המאמץ המושקע בתחום מצד ענקיות עולם הטכנולוגיה, הרי שטכנולוגיות "מציאות רבודה" Augmented Reality, AR) ) הן הימור פופולרי. לדברי ענבר הוקינס,
מנהלת המוצר (משקפיים חכמים) ב- Epson ישראל, אחת מאותן ״ענקיות טכנולוגיה״, שממוקמת בצמרת הובלת תחום משקפי המציאות הרבודה, עם ה-Moverio , ההצלחה הנוכחית והעתידית של המשקפיים, יקחו את הסמארטפון בבטחה אל העשור הבא. ״כשמשתמשים בנייד כיום עושים שימשו במגוון אפליקציות ש׳עובדות׳ בשבילנו. אבל, כדי להפעיל אותן צריך להוציא את הטלפון מהכיס האחורי, או מהנרתיק, להפעיל אפליקציה, לנווט בתוכה ובהכרח אנו מתנתקים מהמציאות שמסביב. עם משקפי המציאות הרבודה, הכל נמצא מול העיניים והמידע הדיגיטלי שנדרש לנו, בין אם אנו מתקנים כעת מנוע של מטוס סילון, או מסתובבים במוזיאון מגדל דוד בירושלים נמצא ממש ממש מולנו תוך שאנו עדיים מחוברים למציאות ה׳אמיתית׳ שמסביב לנו… מי שפעיל בתחום ברור לו שבעוד VR היא טכנולוגיה אישית, המבודדת את המשתמש מהעולם סביבו, AR מרחיבה ומעצימה את העולם סביב המשתמש על ידי הקשר, מידע ואפשרויות נוספות. האפשרויות הגלומות ב-AR מעצימות את החיבור האנושי לסביבה ולא כמוVR – מנתקות אותו.״
הוקינס
לדברי הוקינס, אנו כיום בדרך למיקום כל הטכנולוגיה הדרושה לנו בתוך מסגרת המשקפיים עצמה, כולל חיבור אלחוטי מהיר לרשת, והכיוון הוא למשקפיים שלא שונים מאלה המשמשים לראייה ולקריאה. "היציאה לשוק של מוצר כמו ה-Moverio סללה בפני מפתחים הזדמנויות להשקת מגוון אפליקציות וכלים לשימושים מסחריים, עסקיים וביתיים, בחינוך, הדרכה, בידור, משחק, מדע, רפואה, אבטחה ועוד , כך שאם מסתכלים לעוד 20 או 30 שנה קדימה, ניתן יהיה להערכתי לגלות אינספור שימושים לפתרונות דוגמת המשקפיים שלנו״.
רונה שגב-גל, שותפה מייסדת ב-TLV Partners , שהשתתפה לא מכבר בוועידת המובייל 2017, סבורה שהמובייל צריך להתחבר לתחומי המציאות הווירטואלית והמציאות הרבודה. "אנחנו מסתובבים עם מחשב-על בכיס. המציאות הווירטואלית של עולם הגיימרים פחות מעניינת אותנו, אבל מה שבאמת מעניין אותנו זה תחום המציאות המוגברת (רבודה). ב-VR הבעיה היא שהחוויה משתלטת לנו על החושים. ב-AR לעומת זאת אתה יכול ללכת ולבחור לך ריהוט חדש לסלון או לראות כיצד ייראה המטבח החדש והשמלה החדשה. אבל לא רק, זו טכנולוגיה שיש לה שימוש גם בעולמות הרפואה. שם לדעתנו נראה את החידושים המעניינים ביותר".
לדברי הוקינס, קל מאוד לדמיין שבשנת 2050, או אולי אפילו הרבה קודם (…), נראה באתרי הבנייה בישראל קבלנים ואדריכלים שמסתובבים עם משקפי AR על המצח, כשהם בוחנים במשותף את תוכניות הבניין ובוחנים מקרוב מודל תלת מימד שלו, או סטודנטים לרפואה ש׳מטיילים׳ בגוף האדם (נכון, בתלת מימד) ובוחנים כיצד לבצע ניתוחים מורכבים. ״ואם כבר משתוללים במחשבה, ויוצאים מנקודת מוצא שבסביבה שלנו ישוטטו רובוטים דמויי אנוש מתוגברים באינטליגנציה מלאכותית, מדוע בעצם לא לפנטז שניתן יהיה להעביר להם בתקשורת מתקדמת את כל ״תכולת״ המוח האנושי למעין גרסה דיגיטלית שלנו? זה מה שיפהבתחזיות של העתיד: אפשר ואולי גם רצוי להשתולל…״.