ניהול משברים בתקשורת חייב להתקדם לבינה מלאכותית
השינוי הוא הדבר הקבוע
יהודה זיסאפל, ואחיו זהר, כבר הפכו מזמן לשם נרדף להייטק מתוצרת כחול לבן וסמל לאבות המייסדים ומהגורמים הבולטים להפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ ומעצמת הייטק. בראיון שערכתי במיוחד עבור ״ספר ההייטק הישראלי לשנת 2018״, עם יהודה, אליו מצטרף גם דרור בין, מנכ״ל חברת RAD , מנתחים השניים מגמות, מציצים בטרנדים הטכנולוגיים החמים וחולקים תובנות מניסיונם
מעל 40 שנה שיהודה זיסאפל ואחיו זהר, הם חלק בלתי נפרד מ״תעשית ההייטק הישראלית״. יש שיגידו שהשניים הם שם נרדף להייטק מתוצרת כחול לבן ודבר אחד בטוח – ההיסטוריה שלהם היא ההיסטוריה של התפתחותה של ישראל כמעצמת על טכנולוגית. היה זה ב-1981 עת הפכו שני האחים ילידי תל אביב, ליזמים הסדרתיים הראשון של ההייטק הישראלי, כשהקימו את חברת RAD ועם השנים היו לאחד המעסיקים הגדולים בענף, עם כ-4500 עובדים, המפתחים, מייצרים ומשווקים פתרונות עבור מגזרים שונים של תעשיית הטלקום הגלובלית.
גדולים בהייטק. זיסאפל ובין
תרומתם של האחים זיסאפל לענף אף קיבלה משנה תוקף אקדמי. במחקר שפורסם על ידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב, שיצאו לבדוק את שורשיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות מוקמו השניים וקבוצת רד שהקימו במקום הראשון ברשימת ה'תורמים' למיקומה של ישראל גבוה בסולם ההיי-טק הגלובלי. מתוך הקבוצה, יצאו כ-56 יזמים סדרתיים, שהקימו יותר מסטארט-אפ אחד. בסך הכל, פורשי קבוצת רד היו אחראים להקמת 111 מיזמים מהותיים (נכון לביצוע המחקר) ועוד היד נטויה.
דרור בין, פגש את יהודה בשנת 2012, עת נכנס לתפקיד נשיא ומנכ״ל RAD , אבל, שמע על האחים ופועלם רבות במסגרות בהן פעל, בין אם מדובר בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס ובין אם בחברת קומברס, שם נשא בשורה של תפקידים ניהוליים. "כבר במפגש הראשון היה ברור שלדרור יש הבנה רחבה של מה מניע להצלחה בשוק הטלקום העולמי, המבוסס על שנים רבות של ניסיון כמנהל בכיר בתעשייה", נזכר יהודה ומחייך אל דרור מעבר לשולחן. בין השניים מפרידות כמה וכמה שנים, אבל, פערי הגיל לא מפריעים להם לחשוב בלא מעט נושאים באופן די דומה…
״אני בהחלט רואה שהבעיות שהציקו לחברות הטכנולוגיה בעבר, בחלקן הן גם הבעיות שלנו כיום״, אומר בין. ״התחרות מצד גופים בינלאומיים גדולים הייתה ועודנה, המחסור הכרוני בכח אדם איכותי עדיין כאן וקצב ההתפתחות הטכנולוגית רק הולך וגובר״.
ואכן, דו״ח החדשנות של רשות החדשנות לשנת 2016, הסוקר את אתגרי תעשיות הטכנולוגיה בישראל, מעריך כי בעשור הקרוב יחסרו לתעשייה למעלה מ-10000 מהנדסים. הדו״ח מציין ומדגיש, כי המחסור בכוח אדם מהווה היום את אחד האתגרים הגדולים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בתחרות המתגברת שלה מול מדינות אחרות בעולם.
״לפני 20 שנה הענף שלנו היה בדיוק באותה בעיה״ אומר יהודה. ״בשוק היו רק 1000 בוגרי אלקטרוניקה ומדעי המחשב בשנה. בעקבות התגייסות שלנו ושל מובילי תעשייה נוספים ובסיוע של בנימין נתניהו ומנהל הלשכה שלו, ליברמן, ויחד עם ות״ת, הצלחנו כולנו להעלות תוך חמש שנים את המספר ל-8000 בוגרים. הבעיה היא בכך שמספר בוגרי 5 יחידות במתמטיקה לא ממש זז עם השנים. יש כיום מחסור במדענים בתעשיית הידע, יש מחסור במהנדסים. וזו עובדה. הבעיה מתחילה בבתי הספר, שם פחות ופחות תלמידים בוחרים להרחיב יחידות לימוד במקצועות המדעיים – פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב״.
יש לזה פתרון באופק?
״הצמיחה, ולא רק אצלנו בישראל, בתעשיית ההייטק, מונעת מאז ומתמיד על ידי כח אדם הנדסי איכותי״, אומר זיסאפל. ״בלי המהנדסים הללו אנו בבעיה. ונכון, יש קיפאון במספר המהנדסים האיכותיים שהענף זקוק לו. מרביתם יוצאים מהאקדמיה, אבל, מספר הבוגרים לא עונה על צרכי השוק. אם בשנות ה-80 הייתה זו העלייה הרוסית שהצילה את המצב, הרי שכיום החבר׳ה האלה כבר יוצאים לגמלאות. העלייה נבלמה וההון האנושי, גם אם נכניס לחבילת החילוץ׳ יהודים, ערבים וחרדים, לא מספק״.
מה כן ניתן לעשות? השניים מסכימים שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. ״כמות מסיימי 5 יחידות מתמטיקה, הבסיס למהנדסי העתיד, מגיע כיום ל-8000. אבל, יכולנו להגיע ל-32 אלף או ל-60 אלף לשנתון. כאן הפוטנציאל הגדול והלא ממומש. אין השקעה מספקת, וביננו, מדובר בסוף היום בכסף קטן… צריך רק לקבל החלטה אמיצה שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית ולפתוח תכנית לאומית שתיקח כל שנה 2000 תלמידי 3 ו-4 יחידות ותשדרג אותם לחמש יחידות״.
״המדינה השקיעה ואני בטוח שהיא רואה בנושא משימה לאומית, במיוחד אם נסתכל על המספרים בשטח ונראה שהרוב הגדול, העתודה הגדולה של המהנדסים לעתיד, תגיע מהפריפריה דווקא״ אומר בין. ״המגבלה שלנו אינה ההון האנושי. מזה יש לנו בשפע. צריך לתת לחבר׳ה האלה קודם כל להאמין בעצמם, ולספק להם ליווי, גיבוי ותמיכה. הגב כאן הוא חשוב מאוד״. השניים מסכימים גם שבמקביל חייבים לטפל ולבנות את התשתיות המתאימות לקליטת כל האנשים החדשים, וכן, אולי צריך לחשוב ברצינות על הקמת עוד אוניברסיטאות, שיתמקדו בעיקר במדעים המדויקים״.
כדוגמה למיזם מצליח בתחום הזה, מצביע בין לכיוונו של יהודה שיזם את התכנית החברתית-חינוכית "אופקים להיי-טק" (יחד עם הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון
וקרן רש"י), תכנית המאתרת חיילים משוחררים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל ומסייעת להם לרכוש השכלה אקדמית – תואר ראשון בהנדסה או במדעים, במיטב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. ״התוכנית נותנת הזדמנות חד פעמית לחיילים משוחררים ללא נתוני קבלה ללימודים אקדמיים ואשר מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי של הלימודים, להתקבל ללימודים אקדמיים״, מסביר זיסאפל. ״היא מאפשרת לגשר על פערים כלכליים ואקדמיים ולהשלים בהצלחה את לימודי התואר הראשון בתחומים מבוקשים בתעשייה בישראל״.
מהלכים דומים נוספים מקדם זיסאפל גם מכיוונים אחרים. מהלך שיזמו ח"כ סופה לנדבר, שרת הקליטה והעלייה, וזיסאפל, הוציא לא מכבר לדרך קורס המיועד להכשרת עולים חדשים אקדמאים במקצועות ההנדסה לתחומי הסייבר. ״הרעיון פשוט״, אומר זיסאפל. ״מדוע להביא מהנדסים מהודו כשיש לנו משאב לאומי קיים? מדובר בקבוצת אנשים בעלי פוטנציאל אדיר, אבל, מוזנח. לאחר שנבחן את תוצאות המחזור הראשון, בהחלט נפעל להרחבת הפעילות והעמקתה. מדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה. המהלך יסייע בקליטה מהירה של האנשים המאוד מוכשרים הללו ובסוף המסלול יש לא מעט מקומות עבודה שיקלטו אותם בזרועות פתוחות״.
״הגדלת המספרים של המועסקים בענף, הוא קריטי לכולנו״, אומר בין. ״ההייטק הישראלי מגלה עוצמה, זוכה להערכה גלובלית ואנו מצליחים לשמור על מעמד של מי שנמצא כל הזמן בחזית וכמי שמתמודדים בהצלחה, ראש בראש, עם חברות ותקציבי ענק. יש לנו את ההון האנושי שיודע להתמודד בהצלחה עם שינוי ויש את זה הרבה פחות במדינות אחרות. החדשנות היא בדנא שלנו, אז מה הפלא שהמעצמות הגדולות מגיעות לישראל כדי לקבל רעיונות חדשניים?״.
ובאותו נושא: איך, על בסיס הנסיון שלכם, אפשר לשמור את הקניין הרוחני בישראל? איךמעודדים חברות ישראליות לא לעזוב לחו״ל ואיך שומרים על רמת תחרותיות?
זיסאפל: ״בקבוצת רד, הכל רשום בישראל. והכל גם נשאר כאן. קיבלנו ואנו מקבלים לא מעט הצעות לעבור לחו״ל, אבל, זה לא ממש מעניין אותנו. אין סיבה לעזוב ואין סיבה לא לשלם מיסים כאן. עדיף לשלם את המס שלנו בישראל, והוא יילך, אולי לעוד סלילת כביש שיעזור לכלל הציבור, מאשר לשלם אותו במקום אחר בו אף ישראלי לא יהנה ממנו״.
בין: ״יש לנו תחרות קשה כבר 26 שנה מול חברות מארה״ב, אירופה, סין והודו ואנו מתמודדים איתה בכבוד… ההסבר טמון להערכתי בשמירה על חדשנות טכנולוגית, במקביל לחדשנות עסקית. לאורך השנים, אנו צועדים לפני המחנה ומציגים טכנולוגיות ופתרונות ששומרים על מיקומינו כמובילי השוק. מבחינתי, השינוי הוא הדבר הקבוע… הודו וסין לדוגמה, הם שני שווקים מאוד גדולים, כאשר הודו היא גם לקוחה ומסין מגיעה עיקר התחרות. בזמנו, כשהיתה לנו פעילות יותר אינטנסיבית בסין, העתיקו מוצרים שלנו. גילינו שהם בהתחלה מבצעים העתקה גרידא ואחר כך מתחילים לפתח על בסיס המוצר שלנו. קשה להתחרות איתם. הפתרון שלנו היה די פשוט: עברנו לפיתוח ולייצור של מוצרים מורכבים בהרבה שקשה להעתיקם והם מיוצרים בכמויות קטנות יחסית. הבנו שקשה יהיה להתחרות בייצור המוני, שמתלווים אליו אנשים מוכשרים שמרוויחים כ-15 אחוז ממה שמשתכר אצלנו מהנדס ישראלי ובתמיכה ממשלתית מאוד מאוד חזקה. המימון הממשלתי שם הוא כמעט בלתי מוגבל. הכיוון של מוצרי פרימיום, שחלקם מבוססי תוכנה ממצב אותנו במקום תחרותי אחר. אנו מתחרים על איכות , תחכום ותועלת ללקוח״.
יש לכם מפעל בהר החוצבים בירושלים. לא יותר פשוט היה להעביר את הייצור לסין או להודו?
״אנו גם מייצרים בסין, אבל בעיקר את הקווים היותר זולים שלנו. בישראל הייצור קרוב מאוד לפיתוח, הוא מתבצע בסדרות קטנות והפידבקים מידיים. וכן, יש כאן גם את מרכיב הציונות. צריך לזכור שאלמנט הייצור הוא חלק פחות חשוב בהייטק. יש לנו בהר חוצבים את כל הציוד הכי מתקדם בתחומו. אבל, ציוד מתקדם ומכונות יקרות הם לא חזות הכל. ההבדל הוא תמיד בכח האדם ובאיכותו.
אופי המוצרים של חברת RAD הוא כזה שמתאים פחות לעבודה עם קבלני ייצור והרכבה חיצוניים – מדובר על סל גדול של מוצרים אשר חלקם מיוצר בכמויות לא גדולות. עם השנים פתחנו יכולות גבוהות בייצור וכיום חלק משמעותי מהייצור נעשה בארץ במפעל שלנו. ".
בכיוון אחר: סטרטאפים, או חברות גדולות?
זיסאפל: ״יש כאן מצע ובית גידול מצוין אם אתה יזם. הבעיה שמטרידה אותי היא לא הסטרטאפים, אלא שלא צומחות כאן חברות גדולות (וזה בצמוד לחגיגת האקזיטים). אני מעריך שלממשלה יש חלק מהבעיה. היא באופן עקיף תומכת בכך. ברגע שיש קושי לחברות להיכנס לבורסה, או שיש הכבדה על חברות ציבוריות, אז מדוע ללכת לבורסה? על רקע העובדה שחברות יכולות לגייס כיום כסף בקלות יחסית מבנקים או מגופים פרטיים בעלות נמוכה, אני יכול להבין זאת. אני לא נגד מכירת חברות. אלה שמכרו עוברים בדרך כלל לפתח חברות חדשות ומסביב יש סביבה שלמה שרק נהנית מכך. כיום, אם אני לא רוצה חברה בורסאית ואני רוצה לצמוח, אני חייב לעבור ידיים. צריך הרבה כסף לצמיחה. נקודה נוספת היא שאם לא הולכים לבורסה, גם העובדים ׳תקועים׳ עם האופציות שלהם. זה או בורסה או אקזיט אם יוצרים מצב שיש קושי ללכת לבורסה, מייצרים מסלול שדוחף לאקזיט״.
מה אתם מעריכים יהיו הטרנדים החמים של התקופה הקרובה?
זיסאפל: ״חברות סטרטאפ מצליחות בדרך כלל היכן שהתעשייה משתנה. היכן שיש מהפיכה, מה שאומר שמי שרוצה להצליח חייב להיות בהליך חיפוש מתמיד. דיברנו בתקופה האחרונה לא מעט על סייבר, אבל, לי נראה שהשוק הזה כבר הגיע לרוויה. כלכלת שיתוף, גם הייתה טרנדית לזמן מסוים. ביג דטה נרשם כהזדמנות שלא צלחה כל כך. רכבים אוטונומיים? פינטק? מכשור רפואי? ייתכן. יש כאן בסיס טוב למהפכה. אני ממליץ ליזמים הצעירים לבדוק תמיד דווקא את הדברים הקטנים, את המקומות בהם לגדולים קשה להיכנס״.
בין: ״מסכים. יש לא מעט תחומים חמים כיום. אני טוען שהיכן שהסטרטאפים הישראלים נמצאים שם נמצא העתיד של תעשיית ההייטק… ובכל מקרה, אני ממליץ לכולם, לכל מי שבתעשייה, לעצור מדי פעם ולהוציא את הראש החוצה. לראות מה קורה מסביב. לוודא שאנחנו עושים את הדברים נכון, לעצור ולחשוב. משם מגיעה החדשנות האמתית…״
אולי יעניין אותך גם...
