זה הקטן גדול יהיה – לקראת כנס "ננו-ישראל 2009"

מעט מאוד תחומי מחקר מצליחים להלהיב את הדמיון כמו נושא הננו-טכנולוגיה, אותו תחום 'חם' שבבסיסו רכיבים שבקושי רואים במיקרוסקופ אלקטרונים (ננומטר אחד הוא מיליארדית המטר). כולם זוכרים שמדובר ב"משהו ששמעון פרס מאוד אוהב לדבר עליו בכל הזדמנות", אבל מעטים יודעים שמדובר בעצם בעתיד בו חומרים מעוצבים ננומטרית, קטנים (הרבה) יותר, חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית ואולי גם בעלי יכולת שיכפול עצמי, יהיו אחראים על פירוק אשפה, שימור ואגירת אנרגיה, יצירת מחשבים קטנים יותר ורבי עוצמה יותר, גילוי מחלות מדבקות ואיומי טרור ביולוגי ועוד שלל יישומים מלהיבים.

בתחילת שנות האלפיים גובשו המלצות לממשלת ישראל לקידום הננו-טכנולוגיה ובשנים שחלפו מאז, הכירו הן האקדמיה, הן הממשלה והן המגזר העסקי בננו-טכנולוגיה כפלטפורמה להבטחת המשך המצוינות של ישראל במחקר ובפיתוח בעשורים הבאים.

מיזם INNI, המשותף לממשלה, לאקדמיה ולתעשייה, שהוקם על ידי הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (תלם) במטרה ליצור מרכז מצויינות לננו-טכנולוגיות בישראל, גייס עד היום תקציב של 250 מיליון דולר לחמש שנים שמושקעים במספר תחומים מועדפים במחקר יישומי, בהקמת תשתיות לאומיות ובסיוע לחברות הנכנסות לתחום הננו. זה לא מספיק, אבל, בינתיים, בשביל ההתחלה, הנתונים בשטח נשמעים מבטיחים: מספר קבוצות המחקר שעוסקות בננו-טכנולוגיה בישראל גדל תוך שלוש שנים מ-210 ל-325 ובתקופה זו אף גדל מספר החברות המסחריות הפעילות בתחום – מ-45 ל-75.

לאור התקופה הקשה העוברת על המשק, הפוטנציאל של ישראל כמרכז בתחום הננוטק הוא מבטיח ביותר. הדוגמאות להצלחה המקומית לא רק הבטיחו אלא גם קיימו, בין אם מדובר באפנאנו מטיריאלס, המפתחת ציפויים וחומרי סיכה המבוססים על חלקיקים ננו-מטריים, עם שוק שמגיע לכ-40 מיליארד דולר, והיקף המכירות המוערך בעתיד במאות מיליוני דולר (המוצר הראשון של החברה, תוסף לשמני מנוע, כבר נמכר בתחנות הדלק), קילולמבדה, שהמציאה רכיבי ננו לתקשורת סיבים ומוכרת ברחבי העולם ועד חניתה ציפויים שמוכרת ציפוי לזכוכיות מחומר מתכתי ננו-מטרי, המעביר את אור השמש, אך דוחה חלק מהחום והאור.

ההערכות מדברות על כך שכ-320 מיליון דולר כבר הושקעו עד היום במחקר ננו המתבצע באקדמיה בישראל. קרוב למחצית מהמימון הגיעה מקרנות מדעיות, ישראליות וזרות ואילו הממשלה הישראלית תרמה לעוגה, באמצעות גופים דוגמת מגנ"ט ומשרד הבטחון, רק כ-15% מהמימון.

עם צפי עתידי לכך שבשנת 2015 השוק העולמי המבוסס על חומרי ננו-טכנולוגיה יגיע ללמעלה מטריליון דולר וצפי שכ- 15% מסה"כ החומרים בתעשייה יהיו מבוססי ננו, ברור כי ההיערכות הישראלית חייבת לקבל תגבור מיידי. כדי שישראל תהיה חלוצה בתחום וגם שחקנית משמעותית, צריכים להשקיע ברמה הלאומית, המחקרית והתעשייתית. צריך לקחת את מודל ההיי-טק וללמוד ממנו. לישראל יש הזדמנות בלתי חוזרת לתפוס עמדת מפתח בתעשיה חדשה לחלוטין שתוך עשור תתן את הכיוון לצמיחה הכלכלית בכל העולם ואסור לפספס אותה. סדר היום הלאומי, על המשאבים הנדרשים, צריכים לעבור 'כיוונון מחדש" ולהתכייל על התחום המנצח הבא. המיקוד בננו-טכנולוגיה הוא רק שלב טבעי בהתפתחות המשק הישראלי וההצלחה של ישראל בתחומי ההיי-טק יותר מרומזת על הצפוי לנו בעידן הננו-טכנולוגיה.

* כנס "ננו-ישראל 2009" יתקיים במלון 'ענבל' בירושלים, בין 30 ל- 31 במרץ 2009. האירוע נערך בארגון חברת "כנס תערוכות" (העומדת גם מאחורי שבוע "ביומד ישראל") ובשיתוף INNI – מיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי – ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות.
הרפואי.
אתר "ננו-ישראל 2009":
www.kenes.com/nano